אלופציה אראטה ('קרחת אזורית' בעברית), היא מחלה אוטואימונית שבה מערכת החיסון תוקפת את זקיקי השיער וגורמת להתקרחות באופן פתאומי. ההתקרחות יכולה להופיע בכל אזור בגוף בו יש שיער, אך לרוב היא מופיעה בקרקפת או באזור הזקן.

ההתקרחות יכולה להיות קלה, ולערב מוקד אחד קטן או מספר מוקדים קטנים, ולחלוף מעצמה. במצבים קשים יותר היא יכולה לערב את כל שיער הקרקפת (Alopecia totalis) ואף להחמיר ולהוביל לאיבוד כל שיער הגוף, כולל בפנים (Alopecia universalis). בדרך כלל המקרים הקשים יותר מערבים הופעה של המחלה בגיל צעיר, הקרחה באזור הקרקפת האחורית,  שינויים בציפורניים או הופעת אטופיק דרמטיטיס ברקע.

מדובר במחלה השכיחה ביותר בקרב מחלות העור האוטואימוניות, בה לוקים כ-2% מהאוכלוסייה, גברים ונשים באופן שווה, אך השכיחות שלה משתנה בין אזורים בעולם ובין קבוצות אתניות שונות. היא לרוב מתרחשת בעשור השני והשלישי לחיים, למרות שהיא יכולה להופיע בכל גיל – אפילו בתינוקות.

כמחלה אוטואימונית, אלופציה אראטה מערבת סיכון מוגבר לחלות במחלות אוטואימוניות נוספות כגון ויטילגו, לופוס, מחלת האשימוטו (תת-פעילות בלוטת התריס), מחלות מעי דלקתיות כמו קרוהן וקוליטיס ומחלות על רקע אלרגי כגון נזלת אלרגית, אסטמה או פריחות עוריות. אמנם אלופציה היא לא מחלה שמשפיעה ישירות על הבריאות הכללית מבחינה פיזית, אך כיום לא ידוע על טיפול שיכול לרפא אותה לגמרי. הטיפול הקונבנציונלי כולל משחות למריחה על בסיס סטרואידים או הזרקת סטרואידים מקומית, משחת  מינוקסידיל למניעת התקרחות גברית ונשית על רקע גנטי ומשחת אנתרלין (שיועדה במקור לחולי פסוריאזיס), פוטותרפיה (שימוש בקרינה אולטרא-סגולה), סטרואידים לשימוש פנימי (ניתנים רק במקרים קשים ומפושטים), ציקלוספורין (תרופה שגורמת לדיכוי חיסוני) ותרופות מקבוצת מעכבי מסלול ה- JAK שהן יחסית חדשות ויעילותן עדיין נבדקת.

מהו מנגנון המחלה?

מחזור חיי השערה נחלק לשלושה שלבים:

שלב האנגן – זהו שלב הצמיחה הפעיל שנמשך בין 3-5 שנים (תלוי בגורמי תורשה) ו-90% מהשיער נמצא בשלב זה רוב הזמן

שלב הקטגן – שלב מעבר/מנוחה שנמשך שבועיים-שלושה ובו חלה הפסקת צמיחה זמנית

שלב הטלוגן – שלב הנשירה שנמשך כשלושה חודשים, ולאחריו מתחיל שלב האנגן הבא

במצב תקין, יש מנגנון הגנה ביולוגי מובנה לזקיקי השיער מפני תקיפת מערכת החיסון, אולם באלופציה אראטה הזקיקים מאבדים הגנה זו ותאי מערכת החיסון תוקפים אותם בשלב האנגן. כיום ההשערה בקרב אנשי המדע היא כי שינויים בגנים מסוימים אצל הסובלים מהמחלה יוצרים את הסיכון המוגבר להתפרצותה, ולכן בני המשפחה של חולי אלופציה נמצאים בסיכון מוגבר של 20% ללקות בה. אולם התממשות הסיכון תלויה ככל הנראה בגורמים סביבתיים שאינם ברורים במלואם למדע ויש הטוענים כי היא קשורה, בין היתר, לגורמים הורמונליים, זיהומיים או נפשיים.

חשוב לציין שמערכת החיסון תוקפת את החלק התחתון של הזקיקים מבלי לגרום להצטלקויות, ולכן הפגיעה בשערה וביכולת הצמיחה שלה היא הפיכה לאחר שהדלקת חולפת. אצל 50% מהחולים תהיה צמיחה מחודשת של שיער בתוך שנה, אך בחלק גדול מהמקרים יתכנו אירועי הקרחה נוספים במשך החיים.

מהם הסימפטומים של אלופציה?

לעיתים רחוקות למדי לאיבוד השיער עשויה להתלוות תחושת עקצוץ או כאב ואדמומיות בעור, אך ברוב המקרים לא יהיו תסמינים מלבד הקרחה. כאמור, ב- 10% מהמקרים יופיעו במקביל להקרחה מעין שקעים קטנים על גבי הציפורניים. ישנם גם מצבים בהם מערכת החיסון תוקפת רק אזורים עם שיער שאינו לבן, ובכך מותירה בעיקר שיער שיבה על הקרקפת.

אלופציה אראטה בראי הרפואה הסינית

אלופציה היא מחלה שעשויות להיות לה השלכות רגשיות מאוד לא פשוטות, שכן חולים רבים, ביום בהיר אחד, מתעוררים למציאות מבעיתה של ממש בה חלק ניכר משיער ראשם ולעיתים גופם – נשר ולא צמח. מדובר בהתמודדות עם תחושות של בושה, של חרדה גדולה – עד כדי בהלה ופאניקה, שמלוות בתסכול ובחוסר אונים גדול. יש מטופלים שבנוסף לכך מרגישים תחושת אשמה ומחפשים בתוך עצמם את הסיבה לשאלה מדוע "קללה" מעין זו נחתה דווקא עליהם. כל אלו עשויים להוביל לפגיעה בתפקוד היומיומי מכל הבחינות: חברתית, לימודית ואפילו תעסוקתית.

המעניין הוא שעל פי הרפואה הסינית, קיים קשר הדוק בין מצבים רגשיים לבין נשירת שיער, וזה נכון על אחת כמה וכמה כשמדובר באלופציה אראטה. זאת מכיוון שבמקרים רבים אותו קשר רגשי מבוסס על פחד גדול ומטלטל – בין אם על רקע אובדן, פרידה, הלם או טראומה או פשוט על רקע אירוע מסוים שסובייקטיבית גרם לטלטלה רגשית כלשהי, שכמו "הבהילה את הגוף" עד ששיער הראש נשר. המעניין הוא, שעל פי הרפואה הסינית 'פחד' הוא אלמנט רגשי המקושר לאיבר הכליות, ואילו הכליות אחראיות (באופן סימבולי) על הבנייה והצמיחה של שיער הראש. לכן האתגר הטיפולי טמון בניסיון לבודד את אותו גורם רגשי שהוביל להתפרצות המחלה – ולטפל ספציפית בו, בכדי להביא לצמיחת שיער מחודשת.

יש מספר "תבניות" שעל פי הרפואה הסינית יכולות לגרום לאלופציה, ולכל אחת מהן יהיו סימפטומים אבחוניים מעט שונים, כמו למשל:

  • התקרחות מהירה ופתאומית, שממוקדת באזור קטן עגול או במספר אזורים קטנים, ואליה נלווה גרד, ובמקרים מסוימים גם רגזנות וחוסר-שקט ותחושת חום בקרקפת
  • כשמופיע כאב ראש או כאב באזור הגולגולת לפני התפרצות האלופציה, אשר מתחילה בצורה של טלאים-טלאים שלבסוף מתפשטים עד להתקרחות מלאה. במצב זה יכולים להופיע גם סימפטומים נלווים של קשיי הירדמות, ביעותי לילה, חריקת שיניים ותחושת חום בגוף.
  • התקרחות שמתחילה לאחר לידה, מחלה ארוכה או התקרחות אצל אנשים שיש להם "קונסטיטוציה חלשה" מולדת. אצל מטופלים אלו יהיו סימפטומים נלווים של עייפות, חולשה ותשישות, חיוורון, סחרחורות, ולעיתים דופק מהיר ואף קוצר נשימה. טלאי ההתקרחות ילכו ויגדלו באופן הדרגתי ושפשוף הקרקפת באזור עם שיער יוביל לנשירתו.
  • התקרחות שמופיעה בדרך כלל בחולים בגיל 40 ששיערם האפיר בטרם עת. ההתקרחות מתאפיינת בטלאים גדולים בקרקפת ולעיתים מתלווה לכך הקרחה של שיער הגבות, בית השחי ואיבר המין.

הטיפול ברפואה סינית מבוסס על האבחון האינדיבידואלי של כל מטופל ומטופלת לזיהוי "תבנית" המחלה, שמתבסס על תשאול מעמיק ואבחנת לשון ודופק, והוא מתמקד בהיבטים פיזיים ורגשיים של המטופל. חלקו העיקרי מבוסס על שיטת דיקור קרקפת פרי פיתוח אישי של מור אפריאט שמיושמת לאחר ניסיון קליני רב-שנים, אשר משלבת שימוש במכשור מקצועי, עם שיטות ייעודיות להמרצת זרימת הדם באזור הראש לשם הזנת הזקיקים והאצת צמיחת השיער. לכך נלווה דיקור בנקודות בגוף שידועות כמסייעות לווסת את המערכת החיסונית שתוקפת את זקיקי השיער וכן להרגיע את הנפש הסוערת.  בנוסף נעשה שימוש בפורמולות צמחי מרפא שמטרתן לחזק את הכליות (כאיבר שבאופן סימבולי אחראי על בניית וצמיחת שיער הראש ועל רגש של פחד), להמרצת זרימת הדם לאזורי ההתקרחות וגם לשם הרגעת הנפש. חשוב לציין שהטיפול יכול להתבצע גם במקביל לטיפול הקונבנציונלי. משך הטיפול תלוי בחומרת המחלה, אולם הוא דורש התחייבות להגיע לקליניקה פעם בשבוע לתקופה של 3-4 חודשים לכל הפחות.

Polygonum multiflora / פוליגונום – צמח הקיסר לטיפול באלופציה

הפוליגונום נחשב ברפואה הסינית לצמח ספציפי לעידוד צמיחת שיער ולטיפול בבעיות שיער שונות, כולל דלדול ונשירת שיער וכמובן אלופציה. כמו כן, הוא ידוע כצמח אנטיאייג'ינג אולטימטיבי, שמעכב תהליכי הזדקנות ואף מכהה שיער מאפיר. קיימות בצמח איכויות שמזינות את השיער, משקמות אותו ותורמות לצמיחתו ובשימוש לאורך זמן הצמח מעניק לשיער מראה בריא וחוזק תוך שהוא שומר על מבנה ואיכות השערה. קיימים דיווחי מקרה קליניים רבים שמצביעים על כך שלצמח יש יכולת ייחודית להצמיח שיער, ובשנים האחרונות מחקרים מדעיים בחנו את מנגנוני הפעולה שלו בהקשר זה. על פי הרפואה הסינית הפוליגונום הוא צמח שתומך ומחזק את הכליות – האיבר שבאופן סימבולי אחראי על בניית והצמחת שיער ואף מתקשר לאלמנט הפחד, וכן הוא תומך ומחזק את הכבד (שבאופן סימבולי אחראי על הנעת הדם). בנוסף, יש בו רכיבים שתורמים "לבנייה ולחיזוק" של הדם – שתפקידו להזין את זקיקי השיער והוא אף מכיל כמויות יפות של אבץ החשוב לבריאות השיער.

מחקרים על הצמח: במחקר במודל של בעלי חיים נמצא כי הפוליגונום גרם להצמחת שיער מוגברת ולעלייה במספר ובגודל של זקיקי השיער –  עובדה המוכיחה כי השיער עבר משלב הטלוגן לשלב האנגן, כלומר הוא תורם להגברת צמיחת השיער במנגנון של האצת המעבר משלב המנוחה של זקיקי השיער, לשלב הצמיחה המוגברת שלהם.

במחקר מעבדתי שנערך על הצמח, בודדו ממנו את הרכיבים הפעילים במטרה לבחון כיצד הם משפיעים על צמיחת שיער, תוך שימוש בתאים מיוחדים מסוג dermal papilla שנמצאים בזקיקי השיער, להם תפקיד חשוב בתהליך צמיחת השיער. נמצא כי רכיבי צמח הפוליגונום גרמו לתאים אלו לשגשג – אף יותר מאשר השימוש בתרופה מינוקסידיל. יתרה מכך, שימוש ברכיב מסוים מרכיבי הצמח למשך 21 יום תרם לעלייה משמעותית באורך סיב השערה. החוקרים המליצו על פיתוח תכשירים מבוססי פוליגונום לטיפול באלופציה.

את צמח הפוליגונום מקובל לשלב בפורמולה עם צמחי מרפא נוספים שנוגעים באספקטים השונים של מחלת האלופציה, בהתאם לאבחון האישי,  שפועלים איתו בסינרגיה להצמחת שיער מחודשת באזורי ההקרחה.

תזונה ואלופציה

הדגשים לתזונה לטיפול בנשירה ובדלדול שיער רלוונטיים גם לאלופציה. אולם מאחר ואלופציה מערבת תגובה חיסונית-דלקתית, יש חשיבות רבה לכלול בתזונה מזונות המכילים רכיבים נוגדי חמצון ודלקת כגון: ירקות כתומים כמו גזר, בטטה, דלעת, דלורית, כרוב ובצל סגול, סלק, פירות אדומים וסגולים כגון שזיפים אדומים/סגולים, צימוקים כהים, פירות יער, חמוציות, דובדבנים, תותים (רצוי אורגניים), רימונים, אשכוליות ורודות, ענבים סגולים וכן קייל, ברוקולי, כרובית, צנון/צנוניות, שום, אצת ספירולינה או עלי מורינגה, או עשב שעורה. מומלץ גם להרבות בשתיית תה ירוק המכיל נוגדי חמצון חשובים.

מחקרים מצאו כי אצל חולי אלופציה אראטה יש רמות אבץ נמוכות בדם (מינרל המצוי בכמות גדולה בדגים, בפירות ים ובזרעי דלעת וכן בקטניות ובנבט החיטה).

במקביל למאכלים הנ"ל, חשוב גם להימנע ממזון מתועש ומעובד, כולל קמח לבן ומוצריו, שומנים שעבר חימום, סוכר לבן ומוצריו, ממתיקים מלאכותיים, משקאות מוגזים וכו'.

 

התוכן במאמר זה הוא בעל אופי של סקירה כללית בלבד, והמידע בו אינו התוויתי ואינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת. נשים בהיריון, מניקות, ילדים והנוטלים תרופות מרשם – יש להיוועץ ברופא לפני השימוש בתוספי תזונה.