מהי התסמונת?

אנדומטריוזיס היא תסמונת שבה רקמת רירית הרחם מצויה גם על איברים מחוץ לרחם, לרוב באזור האגן וחלל הבטן, למשל סביב השחלות, החצוצרות, שלפוחית השתן, האזור בין הנרתיק לפי הטבעת והמעי הגס. לעיתים רחוקות יותר ישנם מוקדי רירית גם במקומות מרוחקים בגוף, כגון בסרעפת, בריאות, ואף במוח. מוקדים אלו, ממש כמו רקמת הרירית שמצפה את הרחם, מגיבים לגירוי הורמונלי, משגשגים בתחילת החודש, ואז נושרים ומדממים בזמן הווסת. מכיוון שלדם אין לאן לצאת, עשויות להיווצר הידבקויות בין מוקד של רקמה מדממת לבין איברים סמוכים וגם הצטלקויות. בשחלות לרוב נוצרות ציסטות שמכילות דם (אנדומטריומות) המכונות "ציסטות שוקולד".

אדנומיוזיס

קיים מצב רפואי נוסף שנקרא אדנומיוזיס, בו רירית הרחם חודרת אל תוך רקמת השריר שבדופן הרחם. התופעה דומה לאנדומטריוזיס ובעבר כינו אותה "אנדומטריוזיס פנימי". גם כאן מוקדי הרקמה הרירית מגיבים לגירוי ההורמונלי, ובזמן הווסת יש הצטברות דם ברקמת השריר בדופן הרחם. נוצרת תגובה דלקתית שמערבת כאב, דימום לא סדיר ובעיות פוריות.

אנדומטריוזיס ואסטרוגן

אנדומטריוזיס היא מחלה המאופיינת בחוסר איזון הורמונלי המתבטא ברמות אסטרוגן גבוהות. המחלה מושפעת מרמת החשיפה הטבעית לאסטרוגן בגיל הפריון (שתלויה בגורמים כמו קבלת מחזור בגיל צעיר, מיעוט הריונות והפסקת וסת בגיל מאוחר).

גורם השפעה נוסף על רמות האסטרוגן הוא הפרוסטגלנדינים – אילו חומרים דמויי הורמונים שנוצרים במוקדי הרקמה הרירית שמחוץ לרחם. פרוסטגלנדינים משפיעים על אנזים שממיר הורמונים מסוג מסוים לאסטרוגן, ובכך הם גורמים לעלייה ברמות האסטרוגן בדם.

בגלל שהמחלה מושפעת מרמות ההורמון אסטרוגן, היא לרוב אינה פעילה במהלך היריון ובתקופת המנופאוזה.

המאפיינים של אנדומטריוזיס לרוב כוללים:

  • רמות אסטרוגן גבוהות בדם
  • רמות פרוגסטרון נמוכות בדם
  • מחסור של מגנזיום בדם
  • מחסור של חומצות שומן חיוניות בדם
  • ובנוסף – רמות סטרס גבוהות וצריכה גבוהה של קפאין ואלכוהול בתזונה

הסימפטומים הנפוצים

אצל מרבית הנשים הסימפטום העיקרי הוא כאבי מחזור קשים מאוד. הם נגרמים גם על רקע התכווצויות של הרחם וגם בגלל הפרוסטגלנדינים שגורמים לתגובה דלקתית ולכאב. הכאבים לעיתים כה חמורים שהם מובילים לחוסר תפקוד ממש ולפגיעה באיכות החיים, ואפילו להיעדרות מעבודה או לימודים כל חודש בתקופת המחזור. הכאבים ממוקמים בד"כ באזור האגן אך לעיתים גם בבטן העליונה – באזור קיבה והסרעפת. אל כאבי המחזור עלולים להתלוות כאבי אגן כרוניים לאורך כל החודש, ונשים מסוימות חוות כאב גם בזמן קיום יחסי מין.

המיקום של מוקדי הרירית משפיע על ביטוי של סימפטומים נוספים. סימפטומים אופייניים במערכת השתן כוללים כאבים ודחיפות במתן שתן, נטייה לדלקות חוזרות כאשר לפעמים עלולה להיווצר חסימה של צינור השתן על ידי מוקד של רקמת רירית הרחם. כשמוקדי רירית נמצאים במערכת העיכול הביטוי הנפוץ הוא עצירות וכאב בזמן יציאות, או לחילופין שלשולים ולעיתים דימום מפי הטבעת בזמן המחזור.

בקרב נשים עם אנדומטריוזיס יש שכיחות גבוהה יותר של בעיות פריון בהשוואה לשאר האוכלוסייה הנשית. זה קורה על רקע ההידבקויות באגן, היווצרות רקמת צלקת ברחם, חסימות באזור החצוצרות וגם עקב התהליך הדלקתי שפוגע בביציות ובתהליך השתרשות הביצית המופרית ברחם.

מה כולל הטיפול הקונבנציונלי?  

הטיפול הקונבנציונלי  כולל תרופות נגד כאבים, תרופות נוגדות דלקת, טיפול הורמונלי בכדי למנוע קבלת מחזור (גלולות או התקן תוך רחמי על בסיס פרוגסטרון, תרופה על בסיס פרוגסטרון שנקראת ויזבל ועוד). קיימת גם אופציה ניתוחית לפרוסקופית שמטרתה להסיר את מוקדי הרירית ולהפריד הידבקויות באיברי האגן.

גישת הטיפול באנדומטריוזיס על פי הרפואה הסינית

הטיפול באנדומטריוזיס בגישת הרפואה הסינית נשען בראש וראשונה על אבחנת היסוד אצל כל מטופלת ומטופלת. האבחנה היא זו שמקשרת בין הסימפטומים לבין התהליכים שמשפיעים על מערכות הגוף המעורבות ולפיה תיקבע דרך הטיפול.  לדוגמא, אחת האבחנות הנפוצות היא של תקיעות (חסימה) בזרימה תקינה של דם ואנרגיה (צ'י) באזור האגן. היא נגרמת על ידי מוקדי הרירית שנמצאים שלא במקומם הטבעי ולגוף אין יכולת לפנות אותם. גם ציסטות והידבקויות הן ביטוי לתקיעות ולחסימה. בעוד שתקיעות של דם מתבטאת בכאב חד וממוקד, תקיעות של אנרגיה מתבטאת בכאב מפושט יותר ועמום.

כשזאת האבחנה הסינית, הטיפול יתמקד בהנעת דם וצ'י באזור האגן, באמצעות נקודות דיקור ספציפיות, נטילת צמחי מרפא ושימוש ברטיות עם שמן קיק באזור הבטן התחתונה. בנוסף נלקחים בחשבון מדדים כגון מצב הרוח, רמות האנרגיה והסטרס. לכך יתווספו המלצות תזונתיות בראייה סינית.

אמנם מנגנון הפעולה של הטיפול באנדומטריוזיס על פי הרפואה הסינית לא הוברר באופן מלא מבחינה מדעית, אך הניסיון הקליני שנצבר במשך שנים רבות ומחקרים על דיקור וצמחי מרפא מצביעים על מספר דרכי השפעה:

הנעת דם באזור האגן – המטרה היא להגביר את זרימת הדם לאזור האגן ואברי הרבייה, להרפות עוויתות ולשכך כאב, לווסת את הפעילות החיסונית המקומית ולהשפיע על איכות הרירית.

וויסות הורמונלי – דיקור וצמחי מרפא יכולים לסייע לווסת רמות אסטרוגן גבוהות כדי לגרום לביוץ תקין.

וויסות התהליך הדלקתי שמאפיין את המחלה – שילוב של דיקור, צמחי מרפא ותזונה נכונה יכול לווסת את התגובה הדלקתית שנוצרת על רקע המחלה, מה שמסייע גם בהקשר של הפחתת רמות הכאב וגם בהקשר של שיפור מדדי הפריון.

מטופלות רבות בוחרות בטיפול הסיני המסורתי שמקל משמעותית על הסימפטומים וגם תורם לאיזון התהליך החיסוני-דלקתי ולשיפור מדדי הפריון, בפרט כשהוא נעשה כטיפול נלווה ל- IVF , שמעלה את סיכויי ההצלחה. יש גם מקרים בהם מוקדי רירית הרחם מצטמצמים בעקבות הטיפול הסיני. אולם מעבר לכך, חשוב כמובן לעבור אבחון ראשוני ומעקב תקופתי מסודר של רופא.

מקובל להשתמש בצמחי מרפא שנמצאים בשימוש מסורתי קליני מאות שנים, חלקם אף נבדקו במחקרים מדעיים שונים בשנים האחרונות. הצמחים מותאמים באופן אישי לכל מטופלת ולכן אין להשתמש בהם ללא פיקוח מטפל מוסמך. צמחי מרפא רלוונטיים כוללים:

Corydalis yanhusou – קורידליס

זהו צמח מרפא, קרוב משפחה של פרג האופיום, שמשמש מאות שנים ברפואה הסינית לשיכוך כאבים, בין היתר כאבים כרוניים באגן, כאבי בטן עוויתיים וכאבי מחזור. בראייה סינית, הוא מקל על גודש וכאב דרך הנעת צ'י ודם והגברת הסירקולציה, ספציפית באזור האגן.

גם מחקרים מודרניים הראו כי הוא יכול להפחית כאבים בצורה משמעותית. איך הוא עושה זאת? הוא מכיל רכיבים בשם אלקלואידים שיש להם השפעה מרגיעה על מערכת העצבים.

Viburnum opulus – מורן

זהו צמח ממסורת רפואת הצמחים המערבית שמשתמשים בו בעיקר להרפיית שרירים והקלה על כאב עוויתי. יש לו מוניטין רב-שנים כצמח נוגד התכווצויות יעיל מאוד, בפרט במקרים של כאבי מחזור עוויתיים ואנדומטריוזיס – מה שגם מסביר את השם העממי שניתן לו: Cramp Bark (bark = קליפת הגזע ממנה מכינים תמצית | cramp = עווית). במחקרים מודרניים זוהו רכיבי הצמח בעלי הפעילות נוגדת העווית, ואף נצפתה פעילות מרפה על תאי שריר הרחם במחקר בבעלי חיים.  מעניין לציין שבראייה סינית, הרפיית שרירים היא פעילות שמקבילה במהותה להנעת צ'י.

Paeonia lactiflora – פאוניה לבנה

פאוניה לבנה הוא שמו של צמח מרפא גינקולוגי מרכזי ברפואת הצמחים הסינית, בו משתמשים במגוון מצבים שדורשים וויסות ואיזון הורמונלי ואיזון רמת דלקתיות גבוהה. מחקרים שבדקו את השפעת הפאוניה בשילוב עם צמח מרפא נוסף (שוש קירח), הראו כי שניהם במשולב תרמו להרפייה של שרירים חלקים (בדומה לשריר הרחם), ולעיכוב ייצור של פרוסטגלנדינים (אותם חומרים דמויי הורמונים שגורמים גם לתגובה דלקתית ולכאב, ובעקיפין – גם לעלייה ברמות האסטרוגן).

Capsella bursa  – ילקוט הרועים

זהו צמח מרפא ממסורת רפואת הצמחים המערבית, שיש לו מצד אחד איכות "מניעת דם" וממריצה ומצד שני איכות סופחת. ברפואת הצמחים משתמשים בו בכדי להניע דם (להמריץ סירקולציה) באזור האגן – לשם הפגת הגודש ותחושת הכובד שקיימת באנדומטריוזיס, וגם להקלה על כאבי מחזור. הוא גם אחד מצמחי המפתח ברפואת הצמחים למיתון ווסת שופעת ודימומים בין מחזורים.

Thuja occidentalis – תוג'ה

התוג'ה הוא צמח ייחודי ברפואת הצמחים המערבית שמשתמשים בו בעיקר לבעיות הקשורות למערכות הרבייה, השתן והנשימה. הרכיבים הפעילים העיקריים שבו הם שמנים נדיפים שמעניקים לצמח איכות כללית ממריצה, מחזקת ומעוררת, ש"מניעה דם", מפיגה גודש ונוגדת דלקת. מדובר אחד הצמחים החשובים ביותר ברפואת הצמחים המסורתית לעצירת שגשוג של גידולים שפירים כגון שרירנים, וכן לטיפול בנגעי אנדומטריוזיס ונגעים ויראליים כגון קונדילומות. הוא ניתן לשימוש גם בלקיחה פנימית וגם במריחה חיצונית. בנוסף לשמנים הנדיפים מכיל התוג'ה גם רכיבים שנקראים טנינים – להם יש איכות מכווצת וסופחת. הם משתלבים סינרגטית עם רכיבי הצמח ילקוט הרועים ויחד הם תורמים למיתון ווסת שופעת ולמניעת דימומים בין מחזורים.

דגשים בתזונה הסינית

בנוסף לתזונה מאוזנת המבוססת על מזון מלא (דגנים מלאים, קטניות, פירות טריים – בפרט בעלי צבעים אדומים וסגולים, ירקות בצבעים מגוונים וירקות עליים ירוקים שעשירים במגנזיום), יש להפחית ככל הניתן בצריכה של קפאין (נמצא בקפה, תה שחור, שוקולד וקולה), סוכרים פשוטים, פחמימות מזוקקות ואלכוהול, וכן להימנע (לפחות בתקופת הטיפול) מצריכה של בשר בקר, עוף ומוצרי חלב מאחר והם מכילים רמות גבוהות של ההורמון אסטרוגן (בעלי החיים מייצרים באופן ביולוגי אסטרוגן אך הם גם מקבלים תוספת סינטטית של הורמון זה להגברת הפריון). בנוסף, חשוב לכלול בתזונה דגי ים צפוני (כגון סלמון, הליבוט ומקרל) המכילים חומצות שומן חיוניות מסוג אומגה 3 להן יש השפעה אנטי-דלקתית בגוף, בפרט לאור העובדה שלנשים רבות עם אנדומטריוזיס יש מחסור בחומצות שומן אילו.

מזונות מומלצים: ירקות ממשפחת המצליבים (כגון ברוקולי, כרובית, כרוב וכרוב ניצנים), שום, רוזמרין וחליטות תה ירוק  – הם מכילים נוגדי חמצון חשובים שתומכים בכבד, לו תפקיד חשוב בפינוי עודפי אסטרוגן מהגוף.

חשיבות הסיבים התזונתיים: אסטרוגן עובר פירוק בכבד ולאחר מכן, תוצרי הפירוק שלו מופרשים על ידי הכבד אל תוך נוזל המרה ואז הם מגיעים למעי. שם סיבים תזונתיים סופחים אותם אליהם והם מופרשים בצואה. לכן, אם לא צורכים כמות מספקת של סיבים מסיסי מים בתזונה, נוזל המרה יחד עם תוצרי הפירוק של האסטרוגן ייספג חזרה. כך יתווסף עוד אסטרוגן למאזן ההורמונלי, במקום שיופרש אל מחוץ לגוף.

זרעי פשתן, פירות הדר (בפרט הציפה הלבנה), תפוחי עץ, בננות, שיבולת שועל, קטניות ואגוזים שונים הם מקורות מצוינים לסיבים מסיסים.

חשיבות נוגדי החמצון בתזונה: תהליך חילוף החומרים של ההורמון אסטרוגן מערב יצירה של רדיקלים חופשיים שתורמים לתהליך הדלקתי ולנזק לרקמה ולתאים. לכן חשוב להקפיד לצרוך בתזונה מזונות שמכילים ויטמיני A (נמצא בירקות ופירות כתומים), C (נמצא בשפע בפירות טריים), E (נמצא בשמנים צמחיים, אגוזים וזרעים ודגנים מלאים ועוד) ואת המינרלים נוגדי החמצון סלניום (2 אגוזי ברזיל יספקו את הכמות היומית המומלצת) ואבץ (נמצא בכמות גדולה בזרעי דלעת וכן בקטניות, באגוזים ובדגנים מלאים).

את מוזמנת ליצור עמי קשר דרך האתר, דרך המייל שלי: MorAfriat20@gmail.com או בטלפון 054-4611683 לקביעת פגישת טיפול אישית ומקצועית, להתייעצות, או פשוט לשיחת תמיכה והכוונה.

שלך,
מור

 

*התוכן במאמר זה הוא בעל אופי של סקירה כללית בלבד, והמידע בו אינו התוויתי ואינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת. נשים בהיריון, מניקות, ילדים והנוטלים תרופות מרשם – יש להיוועץ ברופא לפני השימוש בתוספי תזונה.