אי-פריון הוא מצב בו אישה בגיל הפוריות אינה נכנסת להיריון, על אף קיום יחסי מין סדירים במשך שנתיים, ללא שימוש באמצעי מניעה. כיום נהוג להתחיל בתהליך בירור רפואי כבר לאחר שנה של ניסיונות, מאחר והסיכוי להרות לאחר שלוש שנות ניסיונות פוחת משמעותית בשנה הרביעית.

90% מהזוגות מצליחים להשיג היריון תוך שנה של ניסיונות מכוונים, ול- 15% מהזוגות הפוריים לוקח למעלה משנה להשיג היריון. מחקרים מעריכים כי בין רבע למחצית מהנשים יולדות באופן טבעי, ללא טיפולים, במהלך 3 השנים שלאחר הבירור הרפואי הראשוני.

חשוב לזכור שבעיית פריון היא לא שם נרדף לעקרות – מושג שמתייחס רק ל- 1-2% מהזוגות שמנסים להרות.

מבחינים בין ‘אי-פוריות ראשונית’ – מושג שמתייחס לזוגות שמנסים להרות לראשונה, לבין ‘אי-פוריות משנית’ – מושג שמתייחס למצב בו הייתה בעבר התעברות, אך ניסיונות להרות שוב לאחר מכן כשלו.

אי-פריון: הזווית הנשית

כמעט במחצית מהמקרים, אי-הפריון נובע מבעיה כלשהי אצל האישה, שיכולה להיות על רקע שחלתי (נחשוד בכך כשיש בעיות מחזור), או מסיבות הקשורות לרחם ולחצוצרות, מסיבות מטבוליות, חיסוניות ועוד. להלן דוגמאות:

  • שיבושים בביוץ – מהווים את הסיבה השכיחה ביותר לבעיות פריון. הם יכולים לנבוע מחוסר איזון הורמונלי, למשל ברמות הורמוני ה- LH, FSH או הפרולקטין וגם בגלל בעיות מבניות בשחלות. יש מקרים בהם לא מתרחש כלל ביוץ ובמקרים אחרים הוא מתרחש רק בחלק מהמחזורים. שיבושים בביוץ יכולים להתרחש על רקע תסמונת השחלות הפוליציסטיות למשל וכן על רקע כשל שחלתי מוקדם שבו פעילות השחלות נפסקת או יורדת בצורה משמעותית אצל נשים צעירות מתחת לגיל 40.
  • בעיה בחצוצרות, בצוואר הרחם או ברחם –  כשמתרחש ביוץ ולאחריו יש הפריה, החצוצרות מעבירות את הביצית המופרית אל הרחם שם היא תשתרש ותתפתח לעובר. בעיות פריון יכולות להיווצר על רקע: ניתוחים בצוואר הרחם שגרמו להידבקויות, הפרשות עויינות מצוואר הרחם (רירית שמכילה נוגדנים כנגד הזרע, הפרשה צמיגה מידי וכו’),  אנדומטריוזיס (עקב ההידבקויות שנוצרות בשחלות וברחם ופגיעה בתנועתיות הביצית), מיומה (שרירן) מתחת לדופן הרקמה הרירית של הרחם, דלקות בחצוצרות, קשירת חצוצרות (עיקור) ועוד.
  • בעיות מטבוליות או אנדוקריניות – חוסר איזון בתפקוד בלוטת התריס, בעיה בבלוטת האדרנל, מחלות כבד וכליות ועוד
  • בעיות חיסוניות – מחלות אוטואימוניות, מחלת האשימוטו (תת-פעילות בלוטת התריס על רקע אוטואימוני), ועוד
  • תרופות – שימוש ממושך או במינון גבוה בתרופות ממשפחת מדכאי דלקת שאינם סטרואידים (NSAID’s) כגון אספירין, לעיתים מקשה על הכניסה להיריון
  • מריחואנה וקוקאין – שימוש בהם עלול לפגוע בביוץ ולעיתים בתפקוד התקין של השחלות
  • טיפולים כימותרפיים והקרנות – שעלולים לפגוע בשחלות

אי פריון: הזווית הגברית

ב- 30% מהמקרים לערך, הבעיה בקושי להשיג היריון קשורה לגבר. אצל גברים בעיות פוריות יכולות להיגרם על רקע פגמים בכמות או באיכות הזרע. איכות הזרע מושפעת מהמבנה שלו, מיכולת התנועה שלו מנוזל הזרע או מתהליך היצירה שלו באשכים. פגמים בזרע עלולים להיווצר עקב:

  • בעיות הורמונליות
  • חוסרים תזונתיים, בפרט באבץ ובסלניום
  • סתימה בצינוריות ההולכה של נוזל הזרע מהאשך לשופכה
  • דלקות חוזרות באשכים
  • בעיות מבניות מולדות (למשל היעדר צינוריות זרע)
  • אשך טמיר (התנוונות אשך שלא ירד לשק האשכים לפני או אחרי הלידה)
  • וריקוצלה  (דליות באשכים)
  • בעיה אוטואימונית (יצירת נוגדנים)
  • חשיפה לרעלים סביבתיים ומתכות כבדות

כשלא נמצאת סיבה ברורה

באחוז מסוים מהמקרים, למרות שנערך ברור מקיף אצל שני בני הזוג, לא ניתן להגיע לאבחנה שמסבירה את הסיבה לאי-הפריון, והמצב מוגדר כ’עקרות בלתי מוסברת’. אמנם מצד אחד העובדה שלא נמצאה בעיה הורמונלית או מכנית אצל בני הזוג היא בשורה אופטימית, אך אבחנה מסוג זה מהווה לרוב מקור לתסכול עבור זוגות ששנים מנסים ולא מצליחים להרות. בשנים האחרונות יש עליה משמעותית מאוד בבעיות פריון שמקורן בלתי מוסבר.

הטיפול בבעיות פריון בגישת הרפואה הסינית

המרפאים הסינים בנו לפני למעלה מאלפיים שנים מערכת לאבחון ולטיפול בבעיות פריון, שהתבססה על התבוננות והבנה של ההקבלה בין תהליכים פנימיים שמתרחשים אצל בני האדם לבין תהליכים שמתרחשים בטבע. הם אף יצרו שיטות לבדיקות גופניות אבחנתיות מהם ניתן להסיק על חוסר איזון אפשרי באותם תהליכים פנימיים. הגינקולוגיה הסינית מתבססת על התמונה הקלינית הרחבה של המחזור החודשי – שייחודית לכל אישה, לרבות סדירות המחזור, משך זמן הדימום, אופי הדימום וניתוח התופעות הנלוות למחזור (למשל שינויים במצב הרוח, גודש בחזה, צבירת נוזלים, תחושת חום או קור, שינויים ביציאות, היבטים חיסוניים, רגשיים ועוד). זאת בשילוב עם אבחון דופק ולשון ותשאול לגבי תסמינים וסימפטומים כלליים, מהם ניתן להסיק על התפקוד של האיברים הקשורים לפריון ולמאזן הורמונלי תקין, ועל זרימת הדם והאנרגיה אליהם בערוצי הגוף השונים.

הרפואה הסינית גם מתייחסת למרכיבים חומריים ואנרגטיים שונים בגוף שמתקשרים לתהליך הכניסה להיריון ולהתפתחות התקינה שלו. על ידי בדיקת מרכיבים אלו, ניתן לאבחן חוסר איזון עדין בגוף על רקע פיזי ורגשי (למשל חסימות אנרגטיות או תקיעות בזרימת הדם,  “חולשה” תפקודית של איבר מסוים וכו’) – גם כאשר מבחינת הרפואה המערבית מדובר ‘בעקרות בלתי מוסברת’. היופי ברפואה הסינית הוא שדווקא במקרים לא מוסברים אלו, האבחון והטיפול המסורתיים יכולים לתת מענה יעיל ואפילו לחסוך ניסיונות אבחון רבים, טיפולים הורמונליים ואחרים.

הטיפול ברפואה הסינית תומך באיזון האיברים הקשורים לפריון באמצעות דיקור, צמחי מרפא ותזונה שמבוססת על האנרגטיקה של סוגי המזונות השונים. במקביל לאבחנה הסינית, הוא מתבסס גם על הבדיקות הרפואיות הקונבנציונליות (בדיקות דם כלליות, פרופיל הורמונלי, תוצאות בדיקת אולטרסאונד וצילומי רחם, מעקב זקיקים וכו’). כשהטיפול הסיני מלווה טיפולי הפרייה חוץ גופית, הוא יעשה בהתאמה לשלבי הטיפול הרפואי (גירוי זקיקים, דיכוי ביוץ, עידוד השתרשות וכו’). במקרה זה הוא יתרום לצמצום תופעות הלוואי של הטיפול ההורמונאלי כגון: עלייה במשקל, גלי חום, הפרעות בשינה, כאבים ועוד.

הרפואה הסינית מציעה גם טיפול בבעיות הקשורות  לאיכות וכמות הזרע, כאשר משך הטיפול נע בין 3-6 חודשים. הוא מבוסס על צמחי מרפא, תוספי תזונה ודיקור.

כיצד משפיע הטיפול הסיני?

הניסיון מלמד כי טיפול באישה יכול להשפיע על עובי ואיכות רירית הרחם על ידי הגברת זרימת הדם לאברי האגן במטרה להעלות את סיכויי ההשתרשות של הביצית והתפתחות העובר. כשמדובר באיכות ביציות נמוכה, נראה כי דיקור יכול לשפר את תפקוד השחלות, לאזן רמות FSH גבוהות ולשפר רזרבה שחלתית נמוכה. הטיפול אף מסייע לאזן מצב של גירוי יתר שחלתי, גם אם נוצרות ציסטות שחלתיות כתוצאה מהגירוי ההורמונאלי. אספקט חשוב נוסף הוא איזון והרגעה במצבי מתח נפשי שנמצא כגורם בפני עצמו לבעיות פריון.

צמחי מרפא לטיפול באי-פריון

מקובל להשתמש בצמחי מרפא שנמצאים בשימוש מסורתי קליני מאות שנים, חלקם אף נבדקו במחקרים מדעיים בשנים האחרונות. הטיפול בצמחי מרפא יכול לתמוך בבעיות שונות שמתקשרות לאי-פריון, כגון חוסר איזון הורמונלי, בעיות בבלוטת התריס והאדרנל, בעיות זיהומיות, חיסוניות, רגשיות ועוד. לקריאה על צמחי מרפא לטיפול בבעיות הפריון הבאות לחצו: אנדומטריוזיס, תסמונת השחלות הפוליציסטיות, מיומות.

להלן סקירה של צמחי מרפא נוספים שנמצאים בשימוש מסורתי לטיפול באספקטים שונים של אי-פריון. הם מותאמים באופן אישי לכל מטופלת ואין לעשות בהם שימוש ללא פיקוח מטפל מוסמך.

Chamalirium lutea – כמליריום

הכמלריום הוא צמח מפתח שאין שני לו ברפואת הצמחים המערבית. נעשה בו שימוש היסטורי במשך מאות שנים לאיזון ולתמיכה בתפקוד התקין של מערכת הרבייה הנשית – בפרט במצבים שונים של אי-פריון. הכמליריום ידוע כמאזן הורמונלי ומסדיר את המחזור החודשי, מקדם הפרשה תקינה מצוואר הרחם וגם את הופעת הווסת בהעדר מחזור. מקובל להשתמש בו במצבים של “תקיעות דם” ו”גודש” באזור הרחם והאגן, שמתאפיינים בדימום ווסתי כהה עם קרישי דם, בדימומים בין מחזורים וגם כחלק מטיפול לשמירת היריון, בהיותו נוגד-עווית רחם. המחקר המדעי אף זיהה את החומרים הפעילים בצמח להם השפעה מווסתת על הפרשת אסטרוגן.

Dioscorae villosa – בטטת בר

בטטת הבר משמשת ברפואת הצמחים לטיפול במצבי אי-פריון, כצמח שתורם להפרשת אסטרוגן אופטימלית (מאוזנת), וספציפית – למטרות עיבוי רקמת רירית רחם דקה ולשיפור כמות ואיכות ההפרשה מהרקמה הרירית של צוואר הרחם (לכך יש חשיבות כשהיא צמיגה מידי או לחילופין כשהיא מועטה). כצמח נוגד עווית רחם הוא אף משמש למניעת הפלה וכחלק מטיפול לשמירת היריון. מנגנון הפעולה המשוער שלו מערב השפעה על קולטני אסטרוגן במוח וכן השפעה שמקדמת את הפרשת ההורמון FSH.

Vitex agnus castus – שיח אברהם

זהו אחד מהצמחים החשובים והמפורסמים ביותר ברפואת הצמחים המערבית לטיפול בבעיות גינקולוגיות נפוצות כגון חוסר איזון הורמונלי ובעיות פריון, אי סדירות של הביוץ והמחזור, כאבי מחזור, ועוד. נעשה בו שימוש מאות שנים על ידי מילדות בתקופות קדומות לשם מניעת הפלות חוזרות. שיח אברהם הוא צמח יעיל לטיפול באי-פריון על רקע גורמים שחלתיים. הספרות המקצועית הבינלאומית של רפואת הצמחים המודרנית (הנקראת פרמקופיאה) מציינת, כי זהו צמח שמקדם הפרשת פרוגסטרון על ידי פעילות שתומכת בהתפתחות הגופיף הצהוב. למרות שמדענים עדיין לא זיהו את מנגנון הפעולה המדויק של שיח אברהם, נראה כי יש לו השפעה שמקדמת הפרשת LH והשפעה עדינה שמעכבת הפרשת FSH  ודרך כך הוא מאזן רמות פרוגסטרון נמוכות. זאת בנוסף להשפעה מאזנת רמות גבוהות של ההורמון פרולקטין (שאף הן מקושרות לבעיות פריון). במחקר קליני בהשתתפות נשים עם רמות פרולקטין גבוהות, נטילת שיח אברהם למשך חודש גרמה להורדת רמת הפרולקטין ב-80% מהנשים, תוך שיפור בבעיות הקשורות למחזור החודשי, כגון הסדרת מחזור במצב של העדר מחזור, איזון תת-תפקוד של הגופיף הצהוב וויסות שגשוג יתר של רקמת רירית הרחם ועוד.

במחקר בהשתתפות 45 נשים עם אי-פריון, בעלות רמות פרוגסטרון נמוכות ורמות פרולקטין תקינות,  39 הצליחו להרות לאחר 3 חודשי נטילת שיח אברהם. במחקר נוסף בהשתתפות 31 נשים עם אי-פריון, 15 הצליחו להרות אחרי 3 חודשי נטילת שיח אברהם.

כשמדובר בהפלות חוזרות על רקע פרוגסטרון נמוך, משתמשים בשיח אברהם למטרות איזון הורמונאלי עוד טרם הכניסה להיריון, ומקובל להתמיד בנטילתו לפרק זמן מסוים לאורך שלבי ההיריון הראשונים. את הפסקת השימוש בו יש לעשות בהדרגה – בכדי לשמור על רמות פרוגסטרון מאוזנות כל הזמן, ולכן חובה לעשות את הטיפול בפיקוח של רופא/הרבליסט קליני.

 

התוכן במאמר זה הוא בעל אופי של סקירה כללית בלבד, והמידע בו אינו התוויתי ואינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת. נשים בהיריון, מניקות, ילדים והנוטלים תרופות מרשם – יש להיוועץ ברופא לפני השימוש בתוספי תזונה.

נגישות
דברו איתי
דברו עם מור
איך אפשר לעזור