מהן מיומות?

מיומות, או שרירנים בעברית, הם גידולים שפירים שנוצרים ברקמת השריר של הרחם. זהו סוג הגידול השפיר השני הנפוץ ביותר בנשים, שכמחצית מהנשים בעולם המערבי סובלות ממנו. זאת למרות שרק רבע מהן יחוו סימפטומים כלשהם, והשאר לרוב לא ידעו על קיומם.  הם מתחילים כתאי גידול קטנים שלאט מאוד, לאורך שנים, גדלים כתוצאה מחשיפה לגירוי הורמונלי.  גודלן של המיומות משתנה – חלקן יהיו בגודל של אפונה וחלקן יגיעו לגודל של מלון – מצב בו הן יכולות לגרום להתרחבות של הרחם לממדים של היריון ממש.

מבחינים בין 3 סוגי גידולים, שמוגדרים על פי מיקומם:

  • מיומה המתפתחת בתוך דופן שריר הרחם (גידול תוך-דופני) – היא הנפוצה ביותר, שגם גורמת להגדלת הרחם
  • מיומה המתפתחת מתחת לרקמה הרירית של הרחם (גידול תת-רירי) וצומחת אל תוך חלל הרחם – היא גורמת לדימומים עזים ולעיתים לבעיות-פריון והפלות
  • מיומה המתפתחת מהחלק החיצוני של הרחם אל תוך חלל האגן (גידול תת-נסיובי): מהרחם, מצוואר הרחם או מבין רצועות הרחם.

למה נוצרות מיומות?

הסיבה להיווצרות מיומות אינה ברורה במלואה, אך ההנחה היא שמדובר גם בשינוי גנטי נרכש וגם בהשפעות של ההורמונים הנשיים אסטרוגן ופרוגסטרון ושל גורמי גדילה (growth factors). רקמת המיומה מכילה ריבוי של קולטני אסטרוגן ופרוגסטרון – אליהם היא מגיבה. תאי המיומות נוטים להתחלק באופן מוגבר כשרמות ההורמונים נמצאות בעלייה, כמו למשל בשלב הלוטאלי של המחזור החודשי (בין הביוץ לתחילת הווסת). הן עשויות לגדול בתקופות של היריון ונוטות להתכווץ כשרמת האסטרוגן יורדת באופן טבעי – לאחר המנופאוזה (במידה ולא נוטלים טיפול הורמונלי חלופי) ולעיתים הם נעלמות לגמרי עם הזמן.

האם יש גורמי סיכון להיווצרות מיומות?

כן, לנשים בקבוצות הסיכון שלהלן יש סיכוי גבוה יותר לפתח מיומות:

  • נשים היסטוריה משפחתית של מיומות
  • נשים בעלות משקל עודף (ברקמת השומן יש יצירה מוגברת של אסטרוגן)
  • נשים שלא ילדו או ילדו בגיל מאוחר יחסית
  • נשים שנמצאות בחשיפה למקורות חיצוניים של אסטרוגן, בין אם סביבתיים: פלסטיק, חומרי הדברה, הורמונים בבשר ובמוצרי חלב וכו', ובין אם רפואיים: כגון טיפול הורמונלי חלופי
  • נשים עם לחץ דם גבוה
  • נשים שסובלות ממחלת אגן דלקתית

*פעילות גופנית נמצאה כגורם שמקטין את הסיכון למיומות וגם עישון (כי הוא מעכב הפרשת אסטרוגן).

התסמינים הנפוצים של מיומות:

  • ווסת שופעת וארוכה ודימומים בין מחזורים
  • כאבים בבטן התחתונה שמקרינים לגב התחתון ולרגליים
  • תכיפות ודחיפות במתן שתן וצורך לקום בשעות הלילה להתרוקן מספר פעמים
  • נפיחות בטנית, שלשולים או עצירות – כתוצאה מהלחץ שהמיומות יוצרות על מערכת העיכול
  • כאבים בעת קיום יחסי מין
  • אנמיה ועייפות – כתוצאה מאיבוד הדם בווסת
  • תהליכי התנוונות של מיומות, פיתול שלהן או לחץ על עצב כתוצאה ממיקומן יכולים לגרום לכאבים עזים

מיומות, פוריות והיריון

2-10% מהנשים שיש להן מיומות יחוו בעיות פריון – שלרוב מתקשרות לגידולים תוך- דופניים או תוך-ריריים, ולא לאלו שמתפתחים מחוץ לרחם. זה קורה בדרך כלל על רקע חסימה בחצוצרות או בצוואר הרחם שמונעות מהזרע להגיע לביצית או על רקע הפרעה להשתרשות הביצית המופרית. מסקירות של מחקרים קליניים עולה כי פרוצדורה לכריתת המיומה לרוב תשפר את סיכויי הפריון רק כשהגידול הוא תת-רירי, ולא כשהוא תוך-דופני. במקרים נדירים יחסית, מיומות עלולות לגרום להפלה (בגלל הפרעה להתפתחות השליה ולהזנה מספקת של דם), אך אצל הרוב המכריע של הנשים מיומות לא יגרמו לבעיות בתקופת ההיריון, למעט כאב או אי נוחות מידי פעם. אך הן כן מתקשרות לעלייה בסיכון לניתוח קיסרי, ללידת עכוז או ללידה מוקדמת.

הטיפול במיומות בגישת הרפואה הסינית

הניסיון הקליני שנצבר ואף מחקרים שונים, מלמדים שהטיפול ברפואה סינית המשלב דיקור, מוקסה, כוסות רוח וצמחי מרפא, יעיל מאוד להקלה על הסימפטומים ולשיפור איכות החיים הכללית. הנסיון מלמד שכשמדובר במיומות קטנות, הטיפול יכול לסייע לכווצן משמעותית. במידה והן גדולות מאוד, יהיה ניתן לשלוט בסימפטומים הנלווים ולעצור את המשך גדילתן. בעיני הרפואה הסינית, מיומות הן ביטוי של סירקולציה לקויה של צ'י (אנרגיה) ושל דם באזור האגן. אסטרטגיית הטיפול כוללת איזון המשקל (כשרלוונטי), המלצות תזונתיות בראייה סינית להקטנת החשיפה לאסטרוגן ולחומרים מעוררי דלקת, ובנוסף עידוד איזון הורמונלי, הנעת דם באזור האגן, איזון וסת שופעת, "בניית דם" במצבי חוסר דם, שיפור רמות האנרגיה, הקלה על תחושת הגודש והכאב ועוד.

מקובל להשתמש בצמחי מרפא שנמצאים בשימוש מסורתי קליני מאות שנים, חלקם אף נבדקו במחקרים מדעיים שונים בשנים האחרונות. צמחי מרפא לטיפול במיומות מותאים לכל מטופלת באופן אישי וחשוב להשתמש בהם רק בפיקוח רופא /מטפל מוסמך.

Vitex agnus castus – שיח אברהם

זהו אחד מהצמחים החשובים והמפורסמים ביותר ברפואת הצמחים המערבית לטיפול בבעיות גינקולוגיות נפוצות כגון חוסר איזון הורמונלי, אי סדירות של הביוץ והמחזור, כאבי מחזור, בעיות פריון ועוד. ברפואת הצמחים עושים בו שימוש כצמח שמקדם הפרשת פרוגסטרון.  כשמדובר בשרירנים, השימוש בו הוא למטרות איזון היחס בין האסטרוגן הגבוה לבין הפרוגסטרון, בפרט בשלב הלוטאלי – שמתרחש בין זמן הביוץ לתחילת מחזור הווסת. איך הוא יכול לעזור בפועל? במחקר קליני בהשתתפות 45 נשים עם בעיות פריון עקב רמות פרוגסטרון נמוכות, 39 נשים נכנסו להיריון לאחר 3 חודשי נטילת שיח אברהם.

Paeonia lactiflora – פאוניה לבנה

הפאוניה נחשבת לצמח גינקולוגי חשוב מאוד ברפואה הסינית המסורתית. המרפאים הסינים משתמשים בה אלפי שנים במצבים מגוונים כגון חוסר איזון הורמונלי, מיומות, אנדומטריוזיס, מחלות אגן דלקתיות ועוד. מחקרים שנעשו על הפאוניה בסין הראו שיש לה השפעה שמקדמת הפרשת פרוגסטרון ומאזנת רמות אסטרוגן – כשמשלבים אותה עם צמחים נוספים בפורמולה. בראיה סינית, לפאוניה תפקיד חשוב בטיפול בשרירנים בזכות יכולת הנעת הדם שלה, או במילים אחרות – בהגברת הסירקולציה והפגת גודש באגן וברחם במצבים של 'תקיעות' דם. מחקרים מודרניים הראו שלפאוניה יש השפעה נוגדת דלקת. זה עשוי להסביר את השימוש המסורתי שלה במצבים דלקתיים, כגון  מחלות אגן דלקתיות – שמהוות גורם סיכון להתפתחות מיומות. משתמשים בפאוניה גם כצמח שנוגד עווית רחם להקלה על כאבי מחזור.

Angelica sinensis – אנג'ליקה סינית

האנג'ליקה ידועה בכינוי "הג'ינסנג הנשי". היא משמשת ברפואה הסינית כצמח מפתח לאיזון ולתמיכה בתפקוד האופטימאלי של מערכת המין הנשית, וספציפית – להנעת דם והפגת גודש באזור האגן והרחם. יחד עם הפאוניה, היא משולבת בהרבה פורמולות סיניות קלאסיות לטיפול במצבים שדורשים  שיפור של הסירקולציה כשברקע יש ווסת שופעת עם קרישי דם. האנג'ליקה גם "מזינה ובונה" את הדם במצבי חוסר (אנמיה למשל), משפרת רמות אנרגיה ותחושת עייפות ותשישות, בפרט על רקע ווסת שופעת ואנמיה שנגרמת כתוצאה מכך. במצב של שרירנים עם ווסת שופעת משלבים אותה בפורמולת צמחים, תחילה בכמות קטנה בלבד.

Capsella bursa  – ילקוט הרועים

זהו צמח מרפא ממסורת רפואת הצמחים המערבית, שיש לו מצד אחד איכות "מניעת דם" וממריצה ומצד שני איכות סופחת וממתנת דימומים כבדים, בזכות הכמות הגדולה של רכיבים בשם 'טנינים' שהוא מכיל. ברפואת הצמחים משתמשים בו בכדי להניע דם (להמריץ סירקולציה) באזור האגן – לשם הפגת הגודש ותחושת הכובד, וגם להקלה על כאבי מחזור. הוא מהווה אחד מצמחי המפתח ברפואת הצמחים למיתון וסת שופעת ומניעת דימומים בין מחזורים.

Thuja occidentalis – תוג'ה

התוג'ה הוא צמח ייחודי ברפואת הצמחים המערבית שמשתמשים בו בעיקר לבעיות הקשורות למערכות הרבייה, השתן והנשימה. הרכיבים הפעילים העיקריים שבו הם שמנים נדיפים שמעניקים לצמח איכות כללית ממריצה, מחזקת ומעוררת, ש"מניעה דם" ומפיגה גודש ופעילות נוגדת דלקת. התוג'ה הוא אחד הצמחים החשובים ביותר ברפואת הצמחים המסורתית לעצירת שגשוג של גידולים שפירים כגון שרירנים, וכן לטיפול בנגעי אנדומטריוזיס ונגעים ויראליים כגון קונדילומות. הוא ניתן לשימוש גם בלקיחה פנימית וגם במריחה חיצונית. בנוסף לשמנים הנדיפים מכיל התוג'ה גם רכיבים בשם טנינים – להם יש איכות מכווצת, מצמתת וסופחת. הם משתלבים סינרגטית עם רכיבי הצמח ילקוט הרועים ויחד תורמים למיתון וסת שופעת ולמניעת דימומים בין מחזורים.

התוכן במאמר זה הוא בעל אופי של סקירה כללית בלבד, והמידע בו אינו התוויתי ואינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת. נשים בהיריון, מניקות, ילדים והנוטלים תרופות מרשם – יש להיוועץ ברופא לפני השימוש בתוספי תזונה.