קונדילומות | יבלות ויראליות באברי המין

מהי קונדילומה?

קונדילומה היא מחלת מין ויראלית מדבקת מאוד שנגרמת על ידי וירוס הפפילומה האנושי (Human Papilloma Virus/HPV), אשר ידועה בכינוי “יבלות מין”. קיימים כ- 250 סוגים של וירוס הפפילומה, והסוגים 6 ו-11 זוהו כאחראים ליצירת נגעי קונדילומות. אצל נשים, הנגעים יכולים להופיע כבליטות קטנות באזור שפתי הנרתיק או בתוכו וכן סביב פי הטבעת. אצל גברים, הנגעים יכולים להופיע על איבר המין, שק האשכים או סביב פי הטבעת. הם נראים כמו פוליפים רכים ולחים בגוון ורדרד או אפרפר שמזכירים תפרחות כרובית, או לחילופין הם יכולים להיות שטוחים, חלקים או מחוספסים. הפוליפים עלולים לגדול כצברים ולהצמיח מעין חיבור מוארך אל משטח העור ואז, מפאת גודלם, הם יכולים להפריע להשתנה ולפעולת המעיים. היבלות לרוב אינן כואבות אך הן יכולות לגרום לגרד.

חשוב להיות מודעים לסיכונים

סוגים שונים של וירוס הפפילומה (למשל 16, 18, 31, 33, 35) עלולים לגרום לגידולים סרטניים, וקונדילומות שפירות עלולות להתפתח לסרטניות. בארצות הברית למשל, 80% מהבוגרים הפעילים מינית הם נשאים של הווירוס, למרות שרק אצל 5% מתוכם תתפתח ממאירות. המעבר מזיהום נגיפי למצב טרום-סרטני או סרטני עשוי להימשך החל ממספר חודשים ועד לעשרות שנים.

מה קורה מרגע החשיפה לנגיף תלוי בגורמים שונים, כגון הסוג המדויק של הנגיף, המצב התפקודי של מערכת החיסון, אם יש ברקע זיהום של הרפס וגם אם הנחשף מעשן או לא. זאת משום שנוכחות של נגיף ההרפס או חשיפה לעשן סיגריות יכולות לזרז גם את ההידבקות וגם את המעבר של הנגעים למצב ממאיר.

שיעורי ההדבקה לאחר מגע מיני בודד עם בן/בת זוג שיש להם יבלות מאוד משתנים, וכלל לא ברור מה גורם לאדם מסוים להידבק ולאחר לא. אולם מה שכן ידוע, זה שהסיכון להדבקה עולה בקיום יחסי מין לא מוגנים עם פרטנרים מרובים, כשיש ירידה בחיסוניות, או פציעה ברקמת אברי המין. היריון אף הוא מהווה גורם סיכון להדבקה. היבלות יכולות להופיע בין מספר שבועות לחודשים, לאחר מגע מיני עם פרטנר שיש לו יבלות או שנושא את הווירוס.

עוד חשוב לדעת, שקונדומים אינם מהווים אמצעי הגנה יעיל מפני הדבקה. כמו כן, הדבקה יכולה להתרחש גם במגע אישי וגם במגע עם מכשירים כמו מכשירי לייזר להסרת שיער וכן במגע עם מגבות ותחתונים. דעו כי החשד להדבקה צריך לעלות במצבים של פטרת חוזרת והפרשות לא תקינות לאורך זמן, גרד באזור אברי המין, תוצאות לא תקינות של בדיקת משטח צוואר הרחם וגם כשיש קונדילומה לבן/בת הזוג.

לאחר ההדבקה

מרגע ההדבקה הווירוס יכול להישאר רדום בגוף או להתפרץ ולגרום לנגעים באופן אקראי בכל זמן שהוא. לכן הטיפולים השונים מתמקדים בהעלמת הנגעים החיצוניים, במטרה להפחית את הסיכון של העברת הזיהום, התפשטות הנגעים וסיבוכים, וכן בתמיכה בתפקוד חיסוני תקין לשם הורדת הסיכון לממאירות. חשוב גם לטפל במצבים נלווים  הקשורים לחיסוניות נמוכה כגון: סוכרת, רמות מתח גבוהות מחלת רקע קשה, תזונה לקויה וגם זיהומים מקומיים (פטרייתיים למשל).

אצל מרבית האנשים הנושאים את וירוס הפפילומה דווקא לא יתפתחו תסמינים כלשהם והם כלל לא יהיו מודעים לכך שנדבקו בו. לכן, לנשים פעילות מינית מומלץ כיום לעבור בדיקה תקופתית של משטח צוואר הרחם אצל רופא נשים לגילוי נגעים טרום סרטניים.

טיפול בקונדילומות ברפואה סינית

מטרת הטיפול היא לתמוך באמצעות דיקור, צמחי מרפא ותזונה סינית, ביכולת הטבעית המולדת של הגוף להילחם בנגיף ולא לאפשר לו לשגשג ולהתרבות בתאי הגוף. בנוסף, הטיפול הסיני תומך במערכות גוף נוספות ומתייחס לגורמי סיכון ולמצב הבריאותי הכללי של המטופל/ת, המשפיע על הסיכוי לחזרה של המחלה או על ההתפשטות של הנגעים.

כשמדובר בצמחי מרפא, נהוג לא להסתמך על שימוש חיצוני בלבד אלא לשלב גם נטילה פנימית של תמציות צמחים. משך הטיפול האקוטי נע בין 3-6 חודשים ומומלץ להמשיך בו במינון נמוך יותר למשך 6 חודשים נוספים.

מקובל להשתמש בצמחי מרפא שנמצאים בשימוש מסורתי קליני מאות שנים, חלקם אף נבדקו במחקרים מדעיים שונים בשנים האחרונות. צמחי המרפא מותאמים לכל מטופל/ת בהתאם לאבחנה הסינית ועל כן יש לעשות שימוש בצמחי מרפא רק בפיקוח מטפל מוסמך. צמחי מרפא רלוונטיים כוללים:

Thuja occidentalis – תוג’ה

התוג’ה הוא עץ שמקורו בצפון אמריקה והוא משמש שנים רבות ברפואת הצמחים המסורתית לטיפול בזיהומים במערכת המין, הנשימה והשתן. הרכיבים הפעילים העיקריים בתוג’ה הם שמנים נדיפים שהתגלו כבעלי פעילות נוגדת-דלקת ואנטי-מיקרוביאלית. זהו אחד הצמחים החשובים ביותר בספרות רפואת הצמחים המקצועית וברפואת הצמחים המסורתית (כמו גם בהומיאופתיה) לעצירת שגשוג של נגעים ויראליים וגם של גידולים שפירים (כגון שרירנים). מחקרים זיהו כי לתוג’ה פעילות אנטי-ויראלית רחבת טווח – כנגד סוגים מגוונים של וירוסים, למשל תתי זנים של נגיפי הרפס ופפילומה. מקובל להשתמש בתוג’ה גם בלקיחה פנימית וגם במריחה חיצונית. אולם בגלל הריכוז הגבוה של שמנים נדיפים, אין לעשות שימוש בתוג’ה ללא פיקוח מטפל מוסמך.

Echinacea angustifolia/purpurea – אכינצאה

האכינצאה הוא צמח מרפא מהידועים והנחקרים בעולם. שורשיו ופרחיו משמשים זה שנים רבות ברפואת הצמחים לתמיכה בפעילות מערכת החיסון ולהמרצה שלה, במקרים של מחלות זיהומיות נפוצות. גם מחקרים שנערכו בשנים האחרונות על האכינצאה הדגימו כי האכינצאה גורמת להמרצה (סטימולציה) של מערכת החיסון. איך זה בא לידי ביטוי? מחקרים שונים הראו, כי האכינצאה גרמה להעלאת ספירת תאי הדם הלבנים (לויקוציטים), תורמה לשגשוג תאי לימפוציטים מסוג T והגבירה את הפעילות של תאי חיסון בלעניים ותאי הרג – שפועלים להשמדת מזהמים שפולשים לגוף. ברפואת הצמחים משתמשים באכינצאה לטיפול בזיהומים מסוגים שונים: ויראליים, חיידקיים ופטרייתיים. ככל הנראה האכינצאה עשויה לסייע למנוע הדבקה ויראלית, בזכות רכיב שהיא מכילה שמעכב אנזים, בו הווירוסים משתמשים לחדירה לרקמות הגוף.

Astragalus membranaceus – אסטרגלוס

האסטרגלוס הוא צמח חשוב ברפואה הסינית שנמצא בשימוש אלפי שנים ומוזכר בספרי הרפואה הסיניים העתיקים ביותר. למטרות רפואיות משתמשים בשורשים בני 4 שנים לפחות.  מקובל להשתמש באסטרגלוס להגברה של חוסן הגוף ולטיפול בחולשה חיסונית. הסינים טוענים כי האסטרגלוס משפיע על הריאות (שמשולות ברפואה הסינית למערכת החיסון), על הטחול (המשול למערכת העיכול), על אנרגיית החיים (הצ’י) ועל מערכת הדם. ברפואת הצמחים המודרנית משתמשים באסטרגלוס בעיקר כצמח אנטי-ויראלי וכן לחיזוק חיסוני ולחיזוק כללי במצבים של חולשה ועייפות. המחקר המדעי זיהה את החומרים הפעילים העיקריים בצמח, ומצא כי יש להם השפעה מגוונת על מערכת החיסון, דרך המרצה של פעילות תאי חיסון שונים: תאי לימפוציטים T, תאי הרג ותאים בלעניים. עוד התגלה כי במצב של זיהום נגיפי, האסטרגלוס משפיע על ייצור של רכיב בגוף שנקרא אינטרפרון – אשר מהווה גורם חשוב בתגובה החיסונית של הגוף לזיהום ויראלי.

חיטוי מקומי בהכנה ביתית

ניתן להכין בבית תמצית לחיטוי מקומי המבוססת על  4 טיפות שמן עץ התה, 4 טיפות שמן אתרי לבנדר, 2 כפות חומץ תפוחים מהולות ברבע ליטר מים. את השטיפה יש לבצע פעמיים-שלוש ביום.

דגשים תזונתיים

ההמלצות התזונתיות הסיניות מבוססות על מזונות המכילים רכיבים מחטאים טבעיים וכאלו שתומכים בחיזוק מערכת החיסון. מומלץ להימנע ככל שניתן מתזונה מתועשת ומעובדת ומצריכת סוכרים פשוטים, ובמקביל מומלץ להעשיר את התזונה בירקות ופירות שעשירים בנוגדי חמצון עוצמתיים, כגון תה ירוק, כורכום, ירקות כתומים (בטטה, גזר ודלעת), ירקות שורש, ירקות ירוקים עליים (כגון ברוקולי, קייל, אצת ספירולינה), שום טרי, בצל סגול, שעועית אדומה ומנומרת, אוכמניות, חמוציות, לבבות ארטישוק, שזיפים, פטל, סלק, תות שדה, תפוחים, דובדבנים ועוד.

התוכן במאמר זה הוא בעל אופי של סקירה כללית בלבד, והמידע בו אינו התוויתי ואינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת. נשים בהיריון, מניקות, ילדים והנוטלים תרופות מרשם – יש להיוועץ ברופא לפני השימוש בתוספי תזונה.