קנדידה

פטריית השמר קנדידה אלביקנס Candida albicans, היא המקור לזיהום הפטרייתי הנפוץ ביותר ויש לה לפחות 20 תתי-סוגים שונים. קנדידה היא לא מחלת מין, אלא פטרייה ששוכנת דרך קבע אצל מרבית האנשים ברקמות הריריות ובאזורי גוף חמים ולחים, כגון חלל הפה, מערכת העיכול,  איבר המין ופי הטבעת. לרוב היא אינה גורמת לסימפטומים או לנזק, בגלל שההתרבות שלה מבוקרת באופן קבוע על ידי מערכת החיסון. במערכת העיכול, השגשוג שלה מבוקר על ידי רמה תקינה של חיידקים פרוביוטיים (חיידקים ידידותיים). למרות זאת, ישנם מצבים מסוימים שמאפשרים שגשוג יתר של הפטרייה בגוף, שמתבטא בסימפטומים אופייניים.

איך מזהים קנדידה?

פטרת (שגשוג-יתר) בחלל הפה מתאפיינת ברובד לבן ולח על הלשון וברקמה הרירית שבחלל הפה, והיא נפוצה מאוד בתינוקות. פטרת בעור מופיעה ככתמים או כעור אדום, בדרך כלל באזורים של קפלי עור כגון בקפל השדיים, בבתי השחי, במפשעות, בין אצבעות הרגליים, מאחורי האוזניים בקרקפת וגם בפי הטבעת. קנדידה יכולה לפגוע גם בציפורניים – זהו זיהום עקשן במיוחד שעשוי לגרום להרס של הציפורן הנגועה. פטרייה וגינלית יוצרת תגובה דלקתית של אודם, נפיחות תחושת צריבה וגרד באיבר המין. סימפטום אופייני הוא הפרשות בצבע לבן צהבהב במרקם של גבינת קוטג’ בעלות ריח של שמרים. לכך עשויים להתווסף בקיעים קטנים ברקמה.

נשים סובלות יותר!

זיהומי קנדידה נפוצים יותר אצל נשים בהשוואה לגברים. כ- 75% יסבלו לפחות פעם אחת מזיהום פטרייתי בנרתיק, ומתוכן 5% יסבלו מזיהומים חוזרים ונשנים. אמנם קנדידה אלביקנס הוא המזהם הפטרייתי הנפוץ ביותר, אך בשנים האחרונות התפתחו זני קנדידה נוספים, ככל הנראה על רקע השימוש הנרחב במשחות ובכדורים אנטי-פטרייתיים שגרמו לקנדידה להשיג עמידות כלפיהם. אך לא רק נשים אלא גם גברים עלולים לסבול מקנדידה, בפרט אלו שלא נימולו, אצלם הפטרייה משגשגת מתחת לעורלה.

זהירות – קנדידה מפושטת

במידה והפלורה (המושבות) של החיידקים הידידותיים במערכת העיכול נפגעת, יכול להיווצר שגשוג מפושט של הקנדידה, בעל השפעות רב-מערכתיות ומגוון רחב של סימפטומים. כשהקנדידה מתרבה יתר על המידה במערכת העיכול למשל, הזיהום  הווגינלי מהווה רק סימפטום לכך, וזה בדרך כלל מה שקורה כשמדובר בפטרת וגינלית חוזרת ונשנית. זאת גם הסיבה שבמצב זה השימוש במשחות, נרות וכדורים אנטי-פטרייתיים לא יפתרו את הבעיה מהשורש אלא רק באופן זמני, והם גם יכולים להעצים אותה במקרה שהפטרייה תפתח עמידות לטיפול, ואז יהיה קשה מאוד לשבור את מעגל הקסמים של טיפול-שגשוג יתר-וחוזר חלילה.

סימפטומים של קנדידה מפושטת כוללים:  כמיהה בלתי נשלטת למתוקים ולפחמימות ולמאכלים מבוססי שמרים, כאבי בטן, גזים, שלשולים או לחילופין עצירויות וכן ריר בצואה, תסמונת המעי הרגיז, נפיחות בטנית, גיהוקים ושיהוקים, ריח רע מהפה, עייפות כרונית וחוסר אנרגיה גם לאחר שינה טובה, קושי בריכוז ותחושת ערפול ומיסוך מחשבתית, בלבול ושכחנות, כאבי ראש, כאבי שרירים, שינויים במצב הרוח ואף דיכאון, נטייה לעצבנות, זיהומים חוזרים בדרכי השתן, תסמונת קדם וסתית קשה מהרגיל ואי סדירות של המחזור החודשי, תת-פעילות של בלוטת התריס, פריחות ואקזמות בעור, אלרגיות ועוד. לאורך זמן עשויים להיווצר חוסרים תזונתיים על רקע בעיות ספיגה של ויטמינים וחומצות אמינו.

הגורמים לשגשוג יתר של הפטרייה

החיידקים הידידותיים במעיים עשויים להיפגע כתוצאה משימוש באנטיביוטיקה. אך גם מחלה ממושכת והיחלשות של מערכת החיסון כתוצאה מכימותרפיה, מנטילת סטרואידים או תרופות אימונולוגיות, זיהום HIV או סטרס מתמשך – יכולים לגרום לשגשוג יתר של הקנדידה במערכת העיכול. מעבר לכך, גם לתזונה יש השפעה קריטית על הפטרייה. תזונה לא מאוזנת, מתועשת ומעובדת ועתירת סוכרים ושמרים מזינה את הפטרייה וגורמת להפרת האיזון הטבעי בינה לבין החיידקים הטובים במערכת העיכול ולעיתים גם להיחלשות חיסונית כללית.

גורמי סיכון לפטרת וגינלית כוללים: סוכרת לא מאוזנת, חוסר איזון של ההורמון אסטרוגן (למשל כתוצאה מנטילת טיפול הורמונלי חלופי או בעיה גינקולוגית שמערבת רמות אסטרוגן גבוהות), שימוש בגלולות ובהתקן תוך-רחמי, היריון וכן תזונה לקויה ועתירת סוכרים.

חשוב לציין שבמצב של פטרת באברי המין תיתכן הדבקה במהלך קיום יחסי מין, והיא גם עלולה להחמיר לאחר קיום היחסים, בגלל הגירוי המקומי שנגרם לרקמה.

מה הקשר בין מעי דליף לבין זיהומים חוזרים של קנדידה?

במקרי הישנות של פטרת וגינלית יש חשיבות רבה להתייחסות לנושא של תסמונת המעי הדליף. זהו מצב שיכול להיווצר על רקע פגיעה באוכלוסיית החיידקים הידידותיים במעיים שמובילה לשגשוג של הפטרייה. במקרי הישנות של זיהומים פטרייתיים, הגוף מתמודד עם רמת דלקתיות גבוהה על בסיס ארוך טווח (זו הדרך של מערכת החיסון להילחם בזיהום). מצד שני במצב זה, מזהמים שבדרך כלל התפשטותם נבלמת בקלות יחסית על ידי הגוף, מנצלים את החולשה שלו ומשגשגים עוד יותר. מסיבה זו נוצרת דלקתיות מוגברת גם ברקמת מערכת העיכול, שמתבטאת בהגדלת המרווחים שבין תאי המעי ובהפיכתו לדליף, כיוון שמרווחים אלו מאפשרים לרעלנים ולחלקיקי מזון לא מעוכל לחדור ממערכת העיכול למחזור הדם.

תסמונת המעי הדליף עשויה להתבטא בין היתר בכאבי בטן, בנפיחות בטנית, לעיתים בדלקות מעי, בספיגה לא יעילה של רכיבי מזון, באלרגיות נשימתיות ועוריות וגם ברגישויות ואי-סבילות למזונות שונים. לכן, הטיפול המקיף בקנדידה ואגינלית בגישת הרפואה הסינית יתייחס גם לנושא של מעי דליף ולשיקום רקמת המעי.

קנדידה בראייה סינית

שגשוג של הקנדידה יכול לנבוע (באופן סימבולי) מחולשה של הטחול – האיבר שברפואה הסינית משול למערכת העיכול.  כשהטחול חלש לאורך זמן, זה משפיע על המעי הגס שמתחיל לצבור “לחות”. לחות מסוג זה מתבטאת בצואה עם ריר, בשלשולים, בכאבי בטן ובבעיות עיכול וספיגה שונות. כשהלחות מתפשטת לנרתיק היא מתבטאת בהפרשות וגינליות לא תקינות.

שגשוג של קנדידה יכול לנבוע גם מירידה בתפקוד התקין של הריאות (שבאופן סימבולי משולות למערכת החיסון). במצב זה נחווה חולשה חיסונית, אלרגיות, פריחות ולעיתים יש ברקע מחלות אוטואימוניות. לכל זאת מצטרף הכבד שמשמש בגוף כפילטר שאחראי על נטרול רעלים. בראייה סינית, אם הכבד “חלש” האנרגיה שלו לא מצליחה להניע “לחות”, וכך היא נתקעת, מצטברת ויוצרת קרקע פורה לשגשוג פטרייתי.

כך גם בראייה הנטורופתית, שרואה בנטילת תרופות ובצריכת תזונה מתועשת, מעובדת, עתירת סוכרים, חומרי שימור וצבעי מאכל סינטטיים כגורמים המכבידים על הכבד ופוגעים בתפקודו התקין, מה שגורם להצטברות רעלים, לחולשה חיסונית, ומנגד להזנה ולשגשוג של קנדידה.

הטיפול בקנדידה בגישת הרפואה הסינית

חשוב לציין כי שינוי תזונתי הוא הכרחי לשם טיפול יעיל בקנדידה, והוא דורש מחויבות והתמדה. יש צורך להוציא מהתפריט סוגי מזון שמצד אחד מזינים את הפטרייה, מאפשרים לה לשגשג ומעודדים דלקתיות ומצד שני מחלישים את מערכת החיסון, את הטחול ואת הכבד.  

הטיפול בדיקור יחזק את האיברים הרלוונטיים (טחול, מעי, ריאות וכבד) כדי שהגוף יוכל להתמודד עם הזיהום באופן אופטימלי. לכך יתווספו תוספי תזונה וצמחי מרפא שמטרתם:

·         לשקם את הפלורה של חיידקי המעי הידידותיים, לאחות את רקמת המעי ולתמוך בתהליכי העיכול והספיגה

·         לאזן את שגשוג הפטרייה

·         במצב של קנדידה וגינלית – להקל על הסימפטומים המקומיים (נפיחות, גרד, צריבה, אודם, הפרשות לא תקינות)

·         לתמוך בתפקוד חיסוני תקין

·         לתמוך בתפקוד תקין של הכבד בתהליך ניקוי הרעלים

צמחי מרפא לקנדידה

ברפואה הסינית, השימוש בפורמולת צמחי מרפא נחשב לקריטי להצלחת הטיפול. מקובל להשתמש בצמחים שנמצאים בשימוש מסורתי מאות שנים, חלקם אף נבדקו במחקרים מדעיים. הצמחים מותאמים אישית לכל מטופלת ועל כן חשוב להשתמש בהם רק בפיקוח מטפל מוסמך. צמחי מרפא רלוונטיים כוללים:

Tabebuia impetiginosa – טבבויה / לה-פאצ’ו

הטבבויה הוא עץ הגדל בדרום אמריקה, וברפואה העממית של השבטים הילידים הדרום אמריקאים משתמשים למעלה מאלף שנה ביכולת החיטוי של קליפת הגזע לצרכים רפואיים – גם בשימוש חיצוני (לנגעים וזיהומים בעור) וגם בנטילה פנימית – בין היתר כטיפול בזיהומים פטרייתיים. מחקרים מדעיים שנערכו בשנים האחרונות הראו כי בעוד שלטבבויה יש פעילות אנטי-פטרייתית מובהקת כנגד תתי-סוגים שונים של קנדידה, הנטילה אינה פוגעת בחיידקים הידידותיים שבמעי. המחקר המדעי גם זיהה את הרכיב הפעיל העיקרי בקליפת הגזע (שנקרא לפצ’ול) שהתגלה כבעל פעילות אנטי-מיקרוביאלית, גם כנגד טפילי מעיים וגם כנגד חיידקים ווירוסים שונים.

Coptis chinensis – קופטיס

קופטיס הוא שורש שנעשה בו שימוש נרחב ברפואת הצמחים הסינית והמערבית בהן  הוא משמש כצמח מפתח לטיפול בזיהומים נפוצים במערכת העיכול כגון קנדידה, הליקובקטר פילורי, תולעי מעיים ועוד. הקופטיס מכיל רכיב שנקרא ברברין, אשר מחקרים מדעיים הצביעו על כך שיש לו יכולת חיטוי רחבת טווח כנגד פטריות, חיידקים, טפילים ותולעים. למשל, יש מחקר שהראה כי לברברין יש פעילות אנטי-פטרייתית כנגד 40 סוגים של קנדידה – ואפילו כנגד זנים שפיתחו עמידות לטיפול תרופתי בכדורי פלוקונזול. איך הקופטיס עושה זאת? מחקרים הראו כי רכיב הברברין ונגזרות שלו לא מאפשרים לפטרייה לייצר את חומרי הבניין שמרכיבים את דופן התא שלה, ובכך הם גורמים לה להתפרק ולמות. חוקרים אף גילו שלברברין יש פעילות נוגדת-דלקת ויכולת הגנה על הכבד. ברפואה הסינית הקופטיס ידוע כצמח “מרגיע נפש” ובכך מתבטא הערך המוסף שלו – שנוגע באספקטים הרגשיים הקשורים להתפרצויות קנדידה.  

Matricaria recutita  – קמומיל (בבונג)

הקמומיל הוא צמח ארומטי שנחשב למן היעילים ברפואת הצמחים לטיפול בהפרעות עיכול שונות. פרחי קמומיל ממקור איכותי תורמים לשיפור תהליכי העיכול והספיגה ומשתמשים בהם ברפואת הצמחים למצבים של כובד ונפיחות בטנית, גזים, שיהוקים וגיהוקים, שלשולים, עוויתות בבטן ולמחלות מעי דלקתיות – כולל מעי דליף. הפרחים מכילים שמנים נדיפים שהתגלו כבעלי תכונות אנטי-מיקרוביאליות, כולל כנגד קנדידה וסוגי פטריות נוספים. רכיבים נוספים בפרחי הקמומיל שנקראים פלבנואידים נמצאו כבעלי פעילות אנטי דלקתית, ובמסורת רפואת הצמחים משתמשים במיצוי הפרחים להרגעה ולאיחוי של הרקמה הרירית במערכת העיכול. גם מחקרים הראו כי לקמומיל השפעה מגינה על רקמת מערכת העיכול, שמסייעת להחלמת כיבים. ניתן להשתמש בקמומיל גם חיצונית להרגעת רקמות מודלקות. הערך המוסף של הקמומיל הוא בתכונות המרגיעות שלו, ומחקרים הראו כי רכיב בשם אפג’ינין בפרחי הקמומיל נקשר לקולטנים במוח ובכך משרה תחושת רוגע.

 התזונה בגישה הסינית

כחלק מטיפול יעיל בקנדידה יש להקפיד הקפדה יתרה על פרוטוקול התזונה הסינית המותאם אישית, במטרה להפסיק להזין את הפטרייה ולעצור את המשך שגשוגה. באופן כללי, השלב הראשון של תזונת אנטי-קנדידה מבוסס על הוצאה מהתפריט של מזון מתועש ומעובד ושל כל סוגי הסוכרים הפשוטים כולל סוכר לבן/חום, סוכר פירות, דבש, ריבה, סילאן, סירופ אגבה  ומוצרים המכילים סוכר ותחליפי סוכר, מוצרי חלב, פירות עתירי סוכר ומוצרים על בסיס קמח לבן/חיטה מלאה. כמו כן יש להימנע ממוצרים שמכילים שמרים או שהותססו על ידי שמרים (כגון אלכוהול), פטריות, חומץ וחמוצים על בסיס חומץ, רטבים מוכנים, קטשופ, מיונז, רוטב סויה, אבקות מרק תעשייתיות ורטבים המכילים סוכרים וחומרי שימור שונים, משקאות מוגזים וממותקים כולל מיצי פירות, בירה שחורה ותרכיזים. בחודש הראשון אף מומלץ להימנע מאכילת תפוחי אדמה, סלק, פלפלים וחצילים.

מותר לאכול את כל הירקות (למעט הנ”ל) ובמיוחד ירקות עליים ירוקים, נבטים ונבטוטים, בצל, שום, אספרגוס, כרישה, ארטישוק ירושלמי וסלרי. בנוסף: ירקות בכבישה ביתית (לאיזון פלורת חיידקי המעי), קטניות, לחם שיפון ללא שמרים ולחם שיאור, אורז מלא, דוחן, כוסמת, קינואה, גריסי פנינה, דגים (רצוי דגי ים צפוני כגון סלמון, הליבוט, מקרל), אגוזים, שקדים, זרעים וגרעינים, מעט עוף או הודו, ביצים, יוגורט ביו על בסיס חלב עיזים/כבשים, עשבי תיבול, ג’ינג’ר, לימון ותבלינים טבעיים. מומלץ להשתמש בשמן קוקוס בכבישה קרה אשר מכיל חומצה קפרילית לה תכונות אנטי-פטרייתיות. מותר לשתות מיצי ירקות וחליטות צמחים – חליטות על בסיס פרחי קמומיל (ממקור איכותי) וקלנדולה יסייעו לתהליכי העיכול והספיגה ובמצבי מעי דליף. לחליטות על בסיס רוזמרין, אורגנו, אזוב ומיני מרווה שונים יש ערך מוסף מחטא/אנטי-פטרייתי בזכות השמנים הנדיפים שצמחים אילו מכילים.

לאורך שלבי הטיפול הסיני ישתנו גם ההמלצות התזונתיות וגם פורמולות צמחי המרפא – בהתאם למצב האישי.

תוספי תזונה:

·         מומלץ ליטול תוסף פרוביוטיקה כחלק בלתי נפרד מהטיפול, אשר מכיל זני חיידקים בעלי פעילות אנטי-קנדידה ישירה – בכדי לסייע לשיקום פלורת המעי.

·         משקה על בסיס ג’ל אלוורה טבעי, המופק מהחלק הפנימי של עלי הצמח, יסייע בשיקום הרקמה הרירית במערכת העיכול (חשוב בפרט במצבי מעי דליף)

·         תמצית זרעי אשכוליות ( GSE)  – יעילה לקטילת הפטרייה

·         תוסף אבץ – הראה יעילות כנגד קנדידה

·         פרופוליס – מוצר כוורת שנחשב כבעל תכונות מחטאות כנגד מזהמים נפוצים במערכת העיכול

את מוזמנת ליצור עמי קשר דרך האתר, דרך המייל שלי [email protected] או בטלפון 054-4611683 לקביעת פגישת טיפול אישית ומקצועית, להתייעצות, או פשוט לשיחת תמיכה והכוונה.

התוכן במאמר זה הוא בעל אופי של סקירה כללית בלבד, והמידע בו אינו התוויתי ואינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת. נשים בהיריון, מניקות, ילדים והנוטלים תרופות מרשם – יש להיוועץ ברופא לפני השימוש בתוספי תזונה.