מחלה דלקתית של האגן (Pelvic Inflammatory Disease או PID) הוא מונח כללי המתאר זיהום במערכת המין הנשית העליונה, הכוללת את הרחם החצוצרות והשחלות. המחלה נפוצה בפרט בנשים פעילות מינית בין הגילאים 20-29, והיא לרוב נגרמת כתוצאה מזיהום שהתפשט מצוואר הרחם כלפי מעלה. זהו סיבוך נפוץ יחסית, אך עם זאת רציני, של מחלות המועברות במגע מיני שנגרמות במרבית המקרים כתוצאה מחיידקי כלמידיה וגונוריאה (זיבה). הזיהום עלול לפגוע בחצוצרות וברקמות הנמצאות בתוך ומחוץ לרחם וכן בשחלות. מחלה דלקתית של האגן שאינה מטופלת עלולה לגרום לסיבוכים משמעותיים כגון תת-פריון או אי-פריון, היריון מחוץ לרחם, מורסות (אבצסים), פריטוניטיס (זיהום ודלקת של הקרום המצפה את חלל הבטן) כאב אגני כרוני ועוד.

הגורמים למחלה דלקתית של האגן

הזיהום באגן נגרם במקרים רבים על ידי יותר מסוג אחד של חיידק, וזו גם הסיבה לכך שהטיפול הקונבנציונאלי עשוי לכלול שילוב של מספר סוגי אנטיביוטיקה.

מחלות מין הן הגורם הנפוץ ביותר למחלה דלקתית של האגן. בישראל זיהום על רקע כלמידיה הוא השכיח ביותר, אך אצל כ-10% מהנשים הזיהום נגרם על ידי 2 חיידקים: כלמידיה וגונוריאה.

אך לא תמיד הזיהום נגרם על רקע מחלות מין. לעיתים חיידקים שמעורבים בזיהום נרתיקי (הנקרא 'וגינוזיס חיידקי') שמתפרץ כשהמאזן התקין של חיידקי הנרתיק נפגע, הם אילו שגורמים גם לדלקת הזיהומית באגן. במקרים אחרים דווקא החיידקים הידידותיים ששוכנים דרך קבע בנרתיק (שם הם אינם מזיקים), מצליחים לנדוד והגיע לרקמת צוואר הרחם ומשם הם עוברים לאברי הרבייה ומחוללים זיהום.

גורמים נוספים שעשויים לגרום למחלה דלקתית באגן כוללים זיהומים הנרכשים במהלך לידה או הליך רפואי (כגון הפסקת הריון או נטילת ביופסיה של רירית הרחם). במקרים נדירים הזיהום נגרם כתוצאה מהחדרת התקן תוך-רחמי.

גורמי הסיכון למחלת אגן דלקתית כוללים:

  • את כל אותם גורמי הסיכון להידבקות במחלות מין זיהומיות: גיל צעיר (מתחת ל-25), תחילת קיום יחסי מין בגיל צעיר, בן זוג חדש, ריבוי בני זוג, קיום יחסי מין ללא קונדום ועבר של מחלות מין.
  • תקופה של סיכון מוגבר להתפתחות זיהום, שחלה ב- 20 הימים שלאחר החדרת התקן תוך-רחמי
  • הליך של הפסקת היריון

הסימפטומים של מחלת אגן דלקתית

דלקת באגן יכולה להתבטא במהלך אקוטי סוער עם תסמינים כגון חום המלווה בצמרמורות, כאבים חזקים בבטן התחתונה, בטן תפוחה, בחילות והקאות, הפרשיות וגינאליות מוגלתיות, כאבים באזור הרקטום ועוד. אולם קיימים מקרים בהם התפרצות אקוטית אינה מאובחנת בזמן, מאחר ואצל חלק מהנשים הסימפטומים הם קלים ולעיתים אף לא מורגשים או שהם לא שגרתיים. סימני האזהרה של דלקת באגן כוללים:

  • כאב ממושך בבטן התחתונה (בשני הצדדים)
  • כאב בעת קיום יחסי מין
  • כאב בזמן ההשתנה
  • דימום וגינאלי חריג (לאחר קיום יחסי מין, בין מחזורים או וסת שופעת)
  • הפרשה מוגברת ולעיתים מוגלתית מהנרתיק/מצוואר הרחם

האבחון ברפואה הקונבנציונלית

לא קיימת בדיקה אחת לאבחון מחלת אגן דלקתית. האבחנה המלאה נעשית על בסיס הסימפטומים הקליניים, בדיקה גינקולוגית ותרבית הנלקחת מצוואר הרחם. תוצאת תרבית חיובית לחיידקי כלמידיה, גונוריאה או מיקופלזמה גניטליום תומכת באבחנה של מחלת אגן דלקתית, אולם גם אם התוצאה שלילית, היא אינה שוללת על הסף אבחנה של PID. כיוון שהאבחון של PID הוא מורכב, לעיתים יש צורך בבדיקות נוספות כגון בדיקות דם, בדיקת אולטרה-סאונד או לפרסקופיה (פרוצדורה המערבת החדרת סיב אופטי להסתכלות על אברי הרבייה ולקיחת ביופסיה לשם ביצוע תרבית לזיהוי סוג המזהמים). שיעורי הדיוק של אבחנה הנעשית על בסיס הסימפטומים הקליניים בשילוב עם תרבית חיובית, נעים בין 65-90%. האבחון המדויק ביותר הוא באמצעות לפרסקופיה.

המטופלת עשויה לקבל הפניה לאשפוז כשיש חשד להיריון מחוץ לרחם, כשהסימפטומים הם בדרגת חומרה גבוהה, כשיש סימנים של פריטוניטיס או חשד להתפתחות אבצסים באגן וגם כשנטילת אנטיביוטיקה דרך הפה לא הועילה ויש צורך במתן אנטיביוטיקה בעירוי.


הטיפול הרפואי הקונבנציונאלי

כשהאבחון נעשה בשלב מוקדם, ניתן לטפל ללא אשפוז באנטיביוטיקה, שלרוב תינתן למשך 14 יום.  כשיש חשש מפני חדירת הזיהום לדם (אלח דם) המטופלת תאושפז לקבלת אנטיביוטיקה בעירוי, לעתים בשילוב עם סטרואידים. כשיש מורסות (אבצסים) באגן יש צורך לנקזם בהליך ניתוחי. במצבים חמורים מאוד, בהם הטיפול האנטיביוטי לא הועיל, לעיתים יש צורך בכריתת רחם או חצוצרות.


הישנות של דלקת באגן

מדובר על אירועים חוזרים ונשנים של דלקת באגן, לאחר האירוע הראשוני. מצב זה עשוי לקרות במידה והזיהום הראשוני לא מוגר כראוי או אם בן הזוג שלקה אף הוא בזיהום – לא טופל וגרם להדבקה חוזרת של האישה.

בנוסף, ידוע כי פגיעה בצוואר הרחם כתוצאה מהזיהום הראשוני, מאפשרת לחיידקים המזהמים גישה קלה יותר לאברי מערכת הרבייה ואת הישנות הדלקת. זיהומים חוזרים ונשנים מתקשרים לעלייה בסיכון לבעיות פריון.


הטיפול במחלה דלקתית של האגן ברפואה הסינית

הטיפול בגישת הרפואה הסינית מתמקד בראש וראשונה באבחון כללי של המטופלת כאדם, ולא במחלה עצמה באופן מובחן. גישת הרפואה הסינית אף מבוססת על התפיסה שלגוף יש מנגנונים וכוחות ריפוי עצמיים מולדים, אשר ניתן לתמוך בהם, לחזקם ולסייע להם באמצעות דיקור, צמחי מרפא ותזונה, כחלק מהטיפול בבעיה הרפואית.

הטיפול הסיני במחלה דלקתית של האגן מכוון לתמיכה במנגנוני הריפוי הטבעיים של הגוף, לתמיכה חיסונית ולוויסות התגובה הדלקתית, וכן להקטנת הסיכוי להישנות עתידית של הדלקת. כמו כן, הטיפול מסייע להקלה על הכאבים.

חשוב לציין כי הטיפול ברפואה סינית אינו בא להחליף את הטיפול הרפואי הקונבנציונלי, לרבות השימוש באנטיביוטיקה.  לקריאת מאמר שפורסם בכתב עת מדעי, בנוגע לשיטות הטיפול של הרפואה הסינית במחלת אגן דלקתית לחצו כאן.


צמחי מרפא

מקובל להשתמש בצמחי מרפא שנמצאים בשימוש מסורתי מאות שנים, חלקם אף נבדקו במחקרים מדעיים שונים בשנים האחרונות. צמחי המרפא מותאמים לכל מטופלת בהתאם לאבחנה הסינית, ועל כן אין לעשות שימוש בצמחי מרפא ללא פיקוח מטפל מוסמך! צמחי מרפא רלוונטיים כוללים:

Thuja occidentalis – תוג'ה

התוג'ה הוא עץ שמקורו בצפון אמריקה הנחשב לאחד מהצמחים החשובים ברפואת הצמחים המסורתית גם לטיפול בדלקות ובזיהומים במערכת המין, הנשימה והשתן וגם לתמיכה ולהמרצה חיסונית. בראייה סינית, זהו צמח שמסלק "חום, לחות ורעילות" מהגוף – אילו מונחים המבטאים זיהומים מיקרוביאליים שונים (פטרייתיים, ויראליים, חיידקיים וכו'), דלקות ואבצסים. התוג'ה אף ידוע כצמח "מניע דם" ומשתמשים בו כדי להסיר תקיעות וחסימה בזרימת הדם (כמו למשל תקיעות/חסימה באזור האגן על רקע זיהום, דלקת ואבצסים). הרכיבים הפעילים העיקריים שזוהו בתוג'ה הם שמנים נדיפים שנודעת להם פעילות נוגדת דלקת ואנטי-מיקרוביאלית חזקה.

Curcuma longa | כורכום / כרוכומין

לשורש הכורכום מסורת טיפולית בת כ- 5000 שנים ברפואות המזרח (הסינית וההודית) וברפואת הצמחים המערבית. הכורכום מכיל פיגמנט צהוב הנקרא כורכומין, שבשנים האחרונות התגלה כרכיב נוגד חמצון ודלקת עוצמתי מאוד והוא אף נחקר בהקשר של מחלות דלקתיות מגוונות.

ברפואה הסינית משתמשים בכורכום כצמח המניע את הדם ומסיר חסימות המפריעות לזרימת דם תקינה וכן לחיזוק אנרגיית הצ'י במצבי חולשה. ברפואת הצמחים המערבית הוא משמש לחיזוק של המערכת החיסונית ולטיפול בדלקות. במחקרים מדעיים התגלה הכורכומין כרכיב המשפיע על שורה רחבה של חומרים יוצרי דלקת בגוף, המעורבים בהתפתחות של מחלות רבות כגון דלקות במערכת השלד והמפרקים, מחלות לב וכלי דם, מחלות מטבוליות, מחלות נוירולוגיות ועוד. זו הסיבה שברפואת הצמחים מקובל לשלבו כחלק מטיפול במחלה דלקתית של האגן.   

Hydrastis canadensis | חותם הזהב

חותם הזהב הוא צמח מרפא הנפוץ באמריקה הצפונית ובקנדה. ברפואת הצמחים המסורתית נודעת לו השפעה נוגדת זיהום ודלקת, תומכת במערכת החיסון, עוצרת דימומים וסופחת הפרשות. מעניין לציין כי הצמח נכלל בספר התרופות (הפרמקופיאה) של ארה"ב בין השנים 1860 עד 1955. לאחר מכן הוא הוצא מספרי התרופות לאחר שהממסד הרפואי הפסיק להשתמש בו כתרופה צמחית.

אולם ברפואת הצמחים חותם הזהב עדיין נחשב לצמח אנטי-מיקרוביאלי כמעט חסר תחליף בכל הקשור לטיפול בדלקות על רקע זיהומי, לרבות במערכת המין והשתן. מרבים להשתמש בו במצבים המערבים כיבים ברקמות ריריות ואף בהצטלקויות של צוואר הרחם, כחלק מטיפול בקונדילומות ובמחלה דלקתית של האגן. מחקרים מעבדתיים זיהו כי לחותם הזהב יש השפעה אנטי-מיקרוביאלית רחבה, וספציפית כנגד כלמידיה – אחד מהמזהמים הנפוצים במחלה דלקתית של האגן.

 

תזונה אנטי-דלקתית בגישת הרפואה הסינית

בגישת הרפואה הסינית, תעשה בחירה בסוגי מזון בעלי אנרגיה מקררת, ובעלי איכות נוגדת דלקת. ההמלצה היא להימנע ככל שניתן מתזונה מתועשת ומעובדת ומצריכת סוכרים פשוטים הנחשבים למחלישים את התפקוד החיסוני. במקביל מומלץ להעשיר את התזונה בירקות ופירות שעשירים ברכיבים מזינים, בסיבים תזונתיים ובנוגדי חמצון עוצמתיים, כגון תה ירוק, כורכום, ירקות כתומים (בטטה, גזר ודלעת), ירקות שורש, ירקות ירוקים עליים (כגון ברוקולי, קייל, אצת ספירולינה), שום טרי, בצל סגול, שעועית אדומה ומנומרת, אוכמניות, חמוציות, לבבות ארטישוק, שזיפים, פטל, סלק, תות שדה, תפוחים, דובדבנים ועוד. בנוסף, מומלץ לאכול מזונות שעשירים בחומצת השומן החיונית אומגה 3 אשר מיוחסת לה השפעה נוגדת דלקת, כגון דגי מים עמוקים (טונה, סלמון, מקרל, פורל, הליבוט ועוד). חשוב גם לצרוך את חומצות השומן המצויות באגוזים ושקדים שלא עברו קלייה.

למינרל אבץ יש חשיבות רבה לתפקוד התקין של מערכת הרבייה והחיסון ולתמיכה בפעילותה כנגד מזהמים. מזונות עשירים באבץ כוללים: גרעיני דלעת, גרעיני חמנייה, אגוזים, קטניות ודגנים מלאים.

פרוביוטיקה – מומלץ ליטול תוסף פרוביוטיקה איכותי המכיל חיידקים ידידותיים, המיועדים לאיזון הפלורה של חיידקי המעיים. חשוב במיוחד לתגבר בפרוביוטיקה בתקופת הטיפול באנטיביוטיקה ולהמשיך בכך גם זמן מה לאחריה.

 

התוכן במאמר זה הוא בעל אופי של סקירה כללית בלבד, והמידע בו אינו התוויתי ואינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת. נשים בהיריון, מניקות, ילדים והנוטלים תרופות מרשם – יש להיוועץ ברופא לפני השימוש בתוספי תזונה.